תמצית הלכות לתשעת הימים

                  בשר ויין

  • אין אוכלים בשר ולא שותים יין בימים אלו מחמת האבלות. ונוהגים שלא לאכול אפילו תבשיל שהתבשל בו בשר, ודווקא בתבשיל של בשר אבל אם רק התבשל בקדירה בשרית מותר[1]. וראוי להימנע שלא להוסיף יין בעוגה כדי לתת בה טעם[2].
  • שאר משקאות חריפים מותרים בימים אלו[3]. אך יש שנמנעו ולא שתו משקאות חריפים כגון ברנדי העשוי מכוהל ענבים.
  • קטנים ביותר הצריכים לאכילת בשר, מותר להאכילם בשר בימים אלו. אבל קטן שהוא בריא אסור בבשר ויין[4]. והכל לפי הענין. ~ והמבשל תבשיל בשרי, מותר לטעום את התבשיל ולפלוט[5].

 

סיום

  • בסעודת מצוה מותר לאכול בשר ולשתות יין[6]. ואף מי שלא שמע את הסיום ורק נמצא בסעודה, מותר בהנ"ל. וכתבו הפוסקים, שהמותר בבשר ויין הוא כל מי שהולך גם בימים רגילים לסעודה כזו מחמת קירבה או מחמת ידידות וכדו'[7]. ויש הנוהגים שמזמנים קהל רב לסעודת סיום, אם עכ"פ מכיר את מי שסיים[8].
  • יש הנוהגים שלא עושים סיום כדי לאכול בשר ולשתות יין בראש חודש אב, שאם ראש חודש לא מועיל לזה, גם הסיום לא מועיל לזה[9]. ~ ויש נוהגים עוד שאין עושים סעודת סיום לאחר ז' אב, כיון שאז היה תחילת החורבן.
  • במשנה ברורה כתב שאין למהר לסיים כדי לעשות הסיום בימים אלו, ורק אם נזדמן בדרך לימודו מותר[10]. ויש הנוהגים להדר לסיים כדי לעשות את הסיום ולאכול בשר ולשתות יין[11].
  • מי שלמד מסכת משניות בעיון עם פירוש הרע"ב והתוס' יו"ט זה נחשב סיום. ~ ספר נ"ך נחשב סיום, והיינו כשלמד אותו ולא די בקריאה בעלמא.

 

רחיצה

  • מותר לרחוץ לצורך רפואי, כגון לרחוץ את הרגליים בחמין או פניו בסבון וכדו', כדי למנוע גירויים ופצעים[12].
  • מי שאינו רוחץ לתענוג אלא שמצטער, כמו במקומותינו שחם מאד, יש שהקילו לרחוץ בכל אופן, ואף בסבון אם יש צורך. ולכתחילה אם יכול, ירחץ בצונן או בפושרין ולא בחמין. [אך מי שאינו מזיע ומצטער אסור, וידוע שצדיקים הקפידו על אנשים שזלזלו בזה ללא צורך. וכל אחד יבדוק בעצמו את מידת הצורך בזה, וכדאי הוא בית מקדשינו וכו']. ומותר לטבול במקוה חמה אם קשה לו לטבול בצוננים[13].
  • קציצת ציפורניים מותרת עד שבוע שחל בו תשעה באב, ולכן מותר ליטול צפורניים לכבוד שבת[14].

 

כביסה ובגדים מכובסים

  • אסור לכבס בגדים אפילו לצורך לבישתם לאחר תשעת הימים, משום שעצם הכיבוס מסיח דעת מהאבלות[15]. ואין להפעיל מכונה בערב ר"ח אב אם הכיבוס נגמר בלילה[16].
  • בגדי קטנים המתלכלכים תמיד, מותר לכבסם אם אין לו מספיק בגדים[17]. וכשתולים את הבגדים לייבוש, ראוי לתלותם בצינעה בתוך הבית ולא בחוץ[18]. ואם מפעיל לצורך כך מכונת כביסה, אסור להוסיף במכונה בגדי גדולים[19].
  • יש אוסרים ניקוי כתמים מבגד, והעיקר כדעת המתירים שאין זה נחשב ככיבוס[20].
  • נעליים שהתלכלכו מותר לצחצח אותם, משום שזה נחשב כהסרת לכלוך[21]. ויש המחמירים שבימות החול מותר רק להשחיר ולנקות אבל לא להבריק, ולכבוד שבת מותר אפילו להבריק[22].
  • כובע או בגד שיש עליו אבק, מותר לנקותו עם מברשת, משום שאין זה נחשב ככיבוס לענין זה.
  • אסור לגהץ בימים אלו. [אך מותר לקפל בגדים שהם כבר מכובסים ומגוהצים].
  • אלו שמפריע להם הזיעה, מותרים ללבוש בגדים מכובסים העשויים לזיעה, [כגון לבנים וגרביים]. ולגבי שאר הבגדים, אפשר ללובשם מעט קודם ראש חודש, ואז מותר ללובשם כרגיל בתשעת הימים. ויש שהתירו אם מלכלך מעט את הבגדים קודם הלבישה, כגון שדורך עליהם באופן שמתלכלכים מעט, [ומועיל לעשות כן אף לאחר ר"ח].
  • מי שאין לו נעלי בד או גומי לתשעה באב, מותר לקנותם בתשעת הימים וללובשם בתשעה באב[23].
  • אין תופרים בגדים חדשים בתשעת הימים, ובכלל זה אסור לילדות לעשות סריגה וריקמה בימים אלו[24]. אך בגד שנקרע מותר לתקנו כפי הצורך[25].

 

שיפוץ ונקיון הבית

  • בתשעת הימים ממעטים בבנין של שמחה, והיינו כל בניה העשויה להרווחה בלבד. אבל אם אינו רק להרווחה אלא לצורך מגורים, מותר לכתחילה לבנות בט' הימים. וכן אם התקלקל דבר בדירה, כגון שנשבר הקיר או שהסיוד התקלף, מותר לכתחילה לתקן בימים אלו. וכן מי שהתחיל לבנות, ויש לו הפסד או טירחא להפסיק, מותר לסיים את הבניה בתשעת הימים. אבל אסור לבנות בתשעת הימים דברים העשויים רק ליופי ונוי כגון צורות בגבס וכדו'[26].
  • שטיפת הבית מלכלוך מותרת, אבל נוהגים להימנע בתשעת הימים מסתם ניקוי שהוא רק לתוספת נקיון, אך לכבוד שבת הכל מותר[27].

 

שבת חזון

  • מותר ללבוש בגדים מכובסים לכבוד שבת, והמנהג שאין משנים כלום מבגדי שבת. ומותר ללובשם אפילו זמן רב קודם שבת[28]. וכן אחרי שבת המנהג ללובשם בכל ליל מוצאי שבת, כל זמן שלא פשט אותם מעליו לאחר השבת[29].
  • רבים נוהגים לעשות הבדלה על יין ושותים את הכוס, ואין נוהגים לתת לקטן לשתות[30]. אך ויש המהדרים לקדש על מיץ ענבים שאינו משמח, ולא על יין. ויש שנהגו להבדיל על חמר מדינה.

 

~*~

 

מדיני תשעה באב

 

סעודה המפסקת

  • איתא בפוסקים שצריך לשנות מקום ישיבתו בסעודה המפסקת מהמקום שיושב בו כל השנה. ויש נוהגים שיושבים ע"ג הקרקע רק בעת שאוכלים את הביצה באפר[31].  
  • בסעודה זו אסור לאכול יותר מתבשיל אחד. אבל מותר לאכול ירקות או פירות חיים אפילו כמה מינים. ומוצרי חלב כמו גבינה ולבן, אינם נחשבים כתבשיל לענין זה[32]. וממרחים וסלטים העשויים ע"י בישול, כגון חומוס וטחינה וחצילים וכדו', יש לחשוש שדינם כתבשיל[33]. ונהגו שהתבשיל היחיד שאוכלים בסעודה זו היא הביצה הקשה שאוכלים באפר.
  • חולה שאינו צם, מכל מקום יאכל סעודה המפסקת, כיון שמכל מקום יש עליו דיני תענית, שהרי אין מותר לו לאכול אלא מה שנצרך. ועוד שגם בסעודה המפסקת יש דינים שהוא יכול לקיים אותם, כגון איסור אכילת שני תבשילין וישיבה על גבי קרקע[34].
  • אחרי ברכת המזון, מותר עדיין לאכול ולשתות עד השקיעה, אך טוב שיעשה תנאי בפירוש [בפה או בלב] שאינו מקבל עליו את התענית עד השקיעה[35].
  • אין צריך לעשות תוספת בתענית קודם תשעה באב, אך צריך לדקדק ולהתחיל את התענית בשקיעת החמה[36].

 

דיני חמשה עינויים

  • בנטילת ידים שחרית נוטלים ידים ג' פעמים רק עד סוף קשרי האצבעות[37], והוא הדין היוצא מבית הכסא[38]. וכן לתפילה, נוטלים את הידיים אפילו אם אינם מלוכלכות עד סוף קשרי האצבעות[39]. אבל כהן העולה לדוכן, נוטל את כל היד[40].
  • רחיצה אסורה רק כשיש בה הנאה, אבל אם ידיו התלכלכו מותר לרוחצם, וכן מותר לאשה לשטוף כלים במטבח, אף שעי"ז רוחצת ממילא את ידיה[41].
  • סיכה אסורה רק אם היא לצורך תענוג, אבל מותר למרוח על הגוף משחה או חומר למניעת זיעה[42].
  • נחלקו האחרונים לגבי נעליים שאינם עשויות מעור אך הם נוחות מאד, האם מותר ללכת בהם ביום כיפור ותשעה באב. ומכל מקום מי שקשה לו ללכת בלא נעליים אלו, יכול לכתחילה להקל בזה[43].
  • מי שזקוק ליטול כדור לרפואה, עדיף שיבלע זאת בלא מים, או עכ"פ עם מים מעט מרים[44].  

 

דיני האבלות

  • בליל תשעה באב, וביום עד חצות, יושבים על הקרקע או על כסא נמוך, משום אבלות[45]. ואדם חולה וחלוש יכול לשבת על כסא גבוה, וכן נשים הצריכות להאכיל תינוק וכדו', יכולות לשבת על כסא גבוה[46]. וכן בנסיעה במכונית או באוטובוס אפשר לשבת על כסא רגיל.
  • אין מדליקים את כל התאורה בליל תשעה באב, וכמו שכתוב בפסוק באיכה "במחשכים הושיבני", אלא מדליקים רק כפי הצורך שיוכלו החזן והציבור לקרוא את האיכה והקינות[47].
  • יש לשנות בשינה בליל תשעה אב מכפי מה שרגיל בכל השנה, כדי למעט מכבודו והנאתו בכל מה שיכול[48].
  • אם הבית התלכלך, מותר לשטוף את המקום המטונף בלבד, אבל אין לשטוף את כל הבית[49]. ומחצות ואילך, נהגו להקל לשטוף את הבית.

 

סדר התפילה

  • בליל וביום תשעה באב נהגו להדליק רק נר אחד לפני החזן. ~ לאחר שמונה עשרה אומרים קדיש שלם עם תתקבל, ולאחר הקינות אומרים "ואתה קדוש" ואח"כ אומרים קדיש ללא תתקבל.
  • נחלקו הפוסקים האם מברכים בשחרית "שעשה לי כל צרכי", כיון שאין הולכים בנעליים רגילות[50].
  • העולים לקברים בתשעה באב, אין אומרים שם תהילים קודם חצות, אבל יכולים לבקש ולהתפלל.
  •  יש המקדימים להתפלל מנחה גדולה. אך ראוי שהכהנים יתפללו דווקא במנחה קטנה, כיון שנחלקו הפוסקים האם הכהנים נושאים את כפיהם במנחה גדולה[51].

 

מוצאי התענית

  • מקדשים את הלבנה במוצאי תשעה באב, [ומי שיכול, עדיף שילבש מקודם את הנעליים הרגילות[52]].
  • דיני האבלות של תשעת הימים, כגון שמיעת כלי שיר וכן תספורת וכביסה, נוהגים עד י' אב בחצות היום[53].

 

 

 

[1] שו"ע (סי' תקנ"א ס"ט) ומשנ"ב (שם סקס"ג). ופשוט שאפילו אם הקדירה בת יומא מותר לאכול את התבשיל, כיון שאין בו טעם בשר.

[2] שו"ת שבט הלוי (ח"ט קל"ב). ויש מקילים לאכול עוגה כזו אם לא ניכר טעם היין, וכעין מש"כ במשנ"ב (סקס"ג) שאם יש שישים בתבשיל כנגדו מותר.

[3] רמ"א (שם סי"א).

[4] עיין משנ"ב (שם סק"ע).

[5] שו"ת התעוררות תשובה (ח"ב סי' קס"ט). ~ אבל אסור לאכול ממש מהתבשיל הבשרי בערב שבת, אפילו מי שנוהג לקיים תמיד את ענין "טועמיה". ~ וכמו כן המנהג להחמיר שאין אוכלים בשר בסעודת מלוה מלכה [אם אין סיום], מלבד מי שמקפיד לאכול בשר בכל מוצאי שבת.

[6] משנ"ב (סקע"ג). ~ והעושה סיום בביתו, אפילו אם עושה את הסעודה לחבריו, מ"מ מותרים בני הבית והילדים לאכול בשר, עיין במשנ"ב (סקע"ה).

[7] לאפוקי מי שהולך רק בשביל לאכול את הבשר בלבד, עיין במשנ"ב (שם).

[8] כ"ה בס' דברי אמת (עמ' קמ"ז, ליקוטים לאיכה) מהחוזה מלובלין זי"ע, טעם למה שנוהגים לזמן עם רב לסעודה, משום שהחורבן היה "על עזבם את תורתי" והתיקון לזה הוא ע"י התורה. ועיין גם בשו"ת התעוררות תשובה (ח"ג סי' תק"ה).

[9] כך מקובל בשם החידושי הרי"ם זי"ע.

[10] משנ"ב (שם).

[11] כך מקובל בקהילות החסידים.

[12] משנ"ב (סי' תקנ"א סקפ"ח).

[13] עיין בכף החיים (סי' תקנ"א ס"ק ק"צ). וכ"כ בשו"ת דברי יציב (ח"ב סי' רל"ז) שלכתחילה ראוי לטבול בפושרין ולא בחמין.

[14] משנ"ב (שם סק"כ).

[15] שו"ע (שם ס"ג). ~ וה"ה שאסור לקנות בגדים חדשים בימים אלו, רמ"א (סי' תקנ"א ס"ז). אך באופן שיש הפסד גדול אם לא יקנו עכשיו, כגון שיש מבצע שאינו מצוי וכדו', אפשר להקל לקנות, ולחדש רק אחרי ת"ב.

[16] כן מורה הגר"ש ואזנר שליט"א.

[17] וגדר הדברים בזה תלוי לפי התינוק ולפי המצב, והאם יש בגדים נוספים או לאו.

[18] שו"ע (סי' תקנ"א סי"ד) ומשנ"ב (סקפ"ג). ~ ובמשנ"ב (שם) כתב שלא יכבסו הרבה בגדים ביחד. אולם כיון שבזמנינו אין מכבסים בידיים אלא במכונה, עדיף לכבס את כל הבגדים ביחד שאז יש פחות הסחת דעת מהאבלות.

[19] כן הורה הגר"מ פיינשטיין זצ"ל לגבי הכיבוס בחול המועד. וכ"כ בשו"ת שרגא המאיר (ח"ו סוסי' קס"ב) לגבי ט' הימים, וכן הורה הגרי"ש אלישיב זצ"ל. ~ ובשעת הדחק כשאין לו בגדים אחרים, יעשה שאלת חכם באיזה אופן מותר להוסיף בגדי גדולים למכונה.

[20] כן מורה הגר"ש ואזנר שליט"א.

[21] עיין בקובץ מבית לוי (שם עמ' כ"ג) בשם הגר"ש ואזנר שליט"א.

[22] כן הסיק בשו"ת אגרות משה (ח"ג סי' פ').

 [23]כף החיים (סי' תקנ"א סקצ"ו), שו"ת אגרות משה (ח"ג סי' פ'). ומ"מ נראה שאם קנה אותם לפני ר"ח, ילבש אותם מעט קודם ר"ח.

[24] שו"ע (סי' תקנ"א סעיפים ז'-ח').

[25] כף החיים (שם ס"ק ק"ז).

[26] עיין בשו"ע (סי' תקנ"א ס"ב) ובמשנ"ב (שם).

[27] כ"ה בס' ארחות רבנו (ח"ב עמ' קל"ג) בשם החזו"א. ~ אבל דבר שלא רגילים לעשות בכל ערב שבת, כגון צחצוח כלי כסף וכדו', נהוג שלא לעשות בימים אלו אפילו לכבוד שבת, עיין בס' נטעי גבריאל (מילואים לפכ"ט סי"ז).

[28] ובס' ארחות רבנו (ח"ב עמ' קל"ג) כתב שמותר ללובשם מחצות ואילך.

[29] שאין איסור אלא על הלבישה, אבל אם כבר לבוש בהם א"צ לפושטם, כ"כ באשל אברהם (להרה"ק מבוטשאטש, מהדו"ת סי' תקנ"א ס"א).

[30] וכן מקובל ששותים את כל הכוס, וא"צ לדקדק לשתות דווקא שיעור רביעית.

[31] ועיין גם במשנ"ב (סי' תקנ"ב סקט"ז) שכתב, שיש הטובלים אחר אכילתם פת באפר ואוכלים ואומרים "זהו סעודת תשעה באב".

[32] ערוך השולחן (סי' תקנ"ב ס"ט), כף החיים (סקכ"ט). ואפילו אם הם מפוסטרים, מ"מ הפיסטור לא נעשה כדי להשביחם אלא כדי למנוע חיידקים וכדו', ולכן אין חסרון באבלות ע"י אכילתם.

[33] עיין בס' נטעי גבריאל (מילואים לפנ"ב) שכתב שמותר לאכול מאכלים שהם ממרחים כגון חמאת בוטנים וריבה, אך כתב ששמע ממורה הוראה שאולי הם בכלל מאכלים לתענוג שאסור. ולמעשה נראה שאין כדאי להקל בדבר שהוא מעיקר דינא דגמ' ע"פ סברות כאלו. ורק במיונז אפשר להקל, כיון שבד"כ עושים מביצים חיות ולא מבושלות. ואפילו שעושים זאת מביצים מפוסטרות, יתכן שאי"ז נחשב כבישול לענין זה, שאין במאכל הנאה מחמת הבישול הזה, והפיסטור עשוי לתועלת צדדית בלבד.

[34] שו"ת שבט הלוי (ח"י סי' פ"ג סק"א).

[35] שו"ע (סי' תקנ"א ס"א) ומשנ"ב (סק"ב).

[36] כ"ה בס' אמרי אמת (ליקוטים, מס' פסחים), שאיתא בפסחים (דף נ"ד:) תשעה באב בין השמשות שלו אסור. וכתב המגיד משנה, שמכאן למד הרמב"ן שאין לט' באב תוספת מבעוד יום. וכ"ק אאז"ל אמר טעם לזה, ע"פ מה דאיתא בגמרא בטעם דט' באב שחל בשבת מאחרין ולא מקדימין, משום דאקדומי פורענותא לא מקדמינן. על כן מהאי טעמא לא תיקנו תוספת לט"ב לפניו, ומדלא תקון לפניו לא תקון נמי לאחריו.

[37] שו"ע (סי' תרי"ג ס"ב) ומשנ"ב (סק"ג).

[38] שו"ע (סי' תרי"ג ס"ג) ומשנ"ב (שם).

[39] עיין במשנ"ב (סי' תרי"ג סק"ה) שדווקא ביוה"כ מחמירים בזה.

[40] משנ"ב (סי' תרי"ג סק"ז).

[41] שו"ע (סי' תקנ"ד ס"ט) ומשנ"ב (סקי"ט).

[42] שו"ע (סי' תקנ"ד סט"ו) ובה"ל (ד"ה סיכה).

[43] עיין במשנ"ב (סי' תרי"ד סק"ה).

[44] כף החיים (סי' תקנ"ד סקל"ד), שו"ת שבט הלוי (ח"י סי' פ"א סק"א). ~ ובשעת הדחק שאינו יכול לעשות כנ"ל, יכול לקחת מעט מים רגילים כדי שיוכל לבלוע, עיין בס' נשמת אברהם (מהדו' חדשה, סי' תקנ"ד סק"ז) בשם הגרש"ז אוירבך זצ"ל.

[45] שו"ע (סי' תקנ"ט ס"ג). ~ והמנהג לקחת כסא נמוך מג' טפחים, אך א"צ למדוד זאת במדוייק, והעיקר שהוא יושב יותר נמוך מהרגילות, עיין בס' ארחות רבנו (ח"ב עמ' קל"ח).

[46] עיין בערוך השולחן (יורה דעה סי' שפ"ז ס"ג).

[47] שו"ע (סי' תקנ"ט ס"ג) ומשנ"ב (סקט"ו).

[48] אך אדם חלוש או מעוברות וכדו' א"צ להחמיר בזה, שו"ע (סי' תקנ"ה ס"ב) ומשנ"ב (סק"ו).

[49] עיין בשו"ת התעוררות תשובה (ח"ג סי' של"ט), ועיין גם בשו"ע (יו"ד סי' ש"פ סכ"ב).

[50] במשנ"ב (סי' תקנ"ד סקל"א) כתב שאפשר לברך זאת בתשעה באב. אמנם ע"פ האר"י אין לברך זאת בת"ב, וכ"כ בסידור הרב (הלכות ברכות השחר), וכן המנהג. ~ ובעת שלובשים את הנעליים במוצאי התענית, נחלקו הפוסקים אם יש לברך אז שעשה לי כל צרכי, וספק ברכות להקל.

[51] עיין בחזו"א (או"ח סי' כ') ובשו"ת שבט הלוי (ח"ח סי' כ"ג סק"ד).

[52] עיין בפרי מגדים (סי' תקנ"ד א"א סק"א), וכ"כ בסידור היעב"ץ שנועלים מקודם את הנעליים שזה סימן לגאולה ולנחמה.

[53] שו"ע (סי' תקנ"ח ס"א) ומשנ"ב (ס"ק ב'-ג'). ~ ומי שצריך לצאת לדרך למחרת ולא יהיה לו שהות לכבס את הבגדים, יכול להקל ולכבס את הבגדים הנצרכים לו, אך לא יכבס את כל הבגדים.