ארבע אמות של הלכה


לע"נ ר' דוד ב"ר ישעי' דוב ומרת רחל ב"ר אברהם הלוי – הרה"ח ר' אברהם ב"ר צבי ומרת פוריה גיטל ב"ר יהושע מאיר ז"ל

 

 

  1. משנכנס אב ממעטין בשמחה. וממעטין במשא ומתן. ובזמנינו נהגו להקל, דהכל נחשב צורך פרנסה. וכל בנין שאינו לדירתו אלא להרווחה בעלמא אסור (שו"ע תקנא סעי' א וב, מ"ב שם) מי שביתו צפוף לו מותר לבנות, דאינו להרווחה אלא לדירתו (הגר"נ קרליץ שליט"א בס' קרא עלי מועד) וצ"ע (הערת הגר"ח קניבסקי על הספר הנ"ל) ותוך ג' ימים לצום יש להחמיר בכל בנין (מקו"ח) ואם נתקלקל הסיוד בבית מחמת רטיבות וכדו' מותר לסייד אף בשבוע שחל בו, אבל בלא"ה אין לסייד ולצבוע כלל (קובץ מבית לוי בשם הגר"ש ואזנר שליט"א) ולא כדאי לעבור דירה אף כשצפוף לו, כי לא מסמני מילתא (הגר"נ קרליץ שליט"א) ומרן החזו"א זיע"א לא הי' ניחא ליה שילכו לחפש דירה חדשה בבין המצרים (סוף ספר טעמא דקרא אות מב)
  2. אסור לרחוץ כל גופו מר"ח אפי' בצונן. ופניו ידיו ורגליו מותר בצונן (רמ"א תקנא סעי' טז) ופניו הוה מהמצח עד הסנטר, וידיו הוה עד המרפק ורגליו עד הברך (הגר"נ קרליץ שליט"א) וי"א דהיד הוה עד פיסת היד, וברגל אין להקל כלל בזמנינו שאין הולכים יחף (הגר"ח קניבסקי שליט"א. וע"ע אורחות רבינו בשם הסטייפלר זצ"ל ח"ב עמ' קלד, דבע"ש חזון אסור לרחוץ רגליו בחמין כיון דהיום לא הולכים יחף) ויש מקילין לבני ישיבה שמזיעין הרבה כי כוונתם להוריד הזיעה ולא לתענוג (אג"מ אה"ע ח"ד סי' פד אות ד, תשובות והנהגות ח"ב סוסי' י) ובשם החזו"א אמר הגר"ח קניבסקי שליט"א דאין להקל לבני ישיבה לרחוץ כל הגוף אף שמזיעין הרבה (ס' קרא עלי מועד) ודוקא זוהמא שהוא "מחלה" הותרה, דדמי לחטטין (הערת הגר"ח קניבסקי שליט"א שם, שו"ת דברי יציב או"ח ח"ב סי' רלז אות ד) ויש מקילין למי שמזיע הרבה לרחוץ אבר אבר בצונן (הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, שו"ת שבט הלוי ח"ז סי' עז אות ב) ואם אפשר, ראוי לנגב כל אבר בנפרד אחר כל רחיצה מיד (הגרי"ש אלישיב זצוק"ל) ויש מקילין להסיר זיעה אפי' בסבון לפי הצורך, אבל רק בצונן (שבט הלוי ח"ח סי' קכז) "והדבר מסור ללב ירא ה' מתי להקל בזה" (שבט הלוי ח"ז סי' עז אות ב)
  3. מותר להעביר מגבת רטובה על הגוף, אף שטופח ע"מ להטפיח. ומ"מ אם היא רטובה כ"כ שעי"ז מים נוזלים על הגוף אפשר שזה נקרא רחיצה (הגר"נ קרליץ בס' קרא עלי מועד) ויש מחמירים בטופח ע"מ להטפיח (הגר"ח קניבסקי שם) ודאודורנט מותר.
  4. מותר להעביר לכלוך אפי' בתשעה באב. וכן מי שיש לו חטטין בראשו, מותר לרחוץ ולסוך ראשו לפי הצורך. ומי שהוא חולה או חלוש ואמר לו הרופא שצריך לרחוץ בחמין מותר, מלבד מתשעה באב עצמו (מ"ב סי' תקנא ס"ק צג, שעה"צ שם ס"ק צד, מ"ב סי' תריג סק"א, ושו"ע סי' תריד סעי' א) וכן מי שצריך לרחוץ רגליו כל יום עם סבון כדי למנוע פצעים או גירוים מותר (הגר"נ קרליץ שליט"א) ויש מביאים מהגריש"א דלהעביר לכלוך מותר אפי' בחמין, אמנם שמעתי מהרב דרזי דלא התיר אלא קרים עד פושרים.
  5. טבילת עזרא מותר בתשעת הימים (דינים והנהגות להחזו"א פי"ט ס"ו, הגרי"ש אלישיב זצוק"ל) והחזו"א התיר אף למי שאין מקפיד תמיד (הערת הגר"ח קניבסקי שליט"א בס' קרא עלי מועד)
  6. יש מקילין ללכת למקוה כל יום לאלו הנוהגים לטבול כל יום לפני התפילה (ערוה"ש סי' תקנא סל"ה, שו"ת שבט הלוי ח"ז סי' עז ב, ליקוטי מהרי"ח) וי"א שאין להקל בזה (הגרי"ש אלישיב זצוק"ל. והגר"ח קניבסקי שליט"א כ' דחלילה להקל בזה)
  7. ילדים קטנים במקומות החמים שסובלים הרבה מהחום, אפשר להקל ברחיצה עד שנה לפני הבר מצוה, דהיינו רביתייהו (הגר"נ קרליץ שליט"א) ויש מקילין עד בר מצוה כשרגילין להתרחץ כל יום (הגר"ח קניבסקי בשם הגריש"א זצוק"ל) ויש מקילים רק עד גיל חינוך (הגריש"א זצוק"ל, וכן שמעתי מהרב דרזי שליט"א)
  8. בע"ש חזון מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו בצונן (רמ"א תקנא סעי' טז) ויש מקילין לרחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין למי שרגיל בכך בכל ערב שבת (מ"ב שם) ומותר לחפוף ראשו בחמין למי שרגיל בכך (רמ"א שם) אבל לא בסבון (מ"ב שם) ועתידין ליתן את הדין לאלו המקילין בזה (ערוה"ש תקנא סל"ו) וי"א דמה שמתיר השו"ע מותר גם בסבון (הגר"ח קניבסקי בספר קרא עלי מועד בשם מרן החזו"א זיע"א. ושמעתי מהגר"ח שליט"א שבדעת החזו"א יכול להיות שכולל גם שערות הראש והזקן)
  9. מותר לטבול בע"ש למי שרגיל בכך, אבל מי שמבטלה לפעמים אסור (מ"ב תקנא ס"ק צה) ודוקא שלא בחמין (שעה"צ שם) ואם קשה לו לטבול בצונן או שאין שם אלא מים חמים אפשר להקל אי אינו מבטלה בשום פעם (כה"ח שם ס"ק רב בשם תוס' חיים על הח"א, הגריש"א זצוק"ל) ולא ירחץ אלא כשיעור טבילה כמו כל ע"ש (א"ר בשם השל"ה)
  10. בתשעה באב שנדחה מותר לבעל הברית להתרחץ (שו"ע תקנט) וק"ו בשבוע שחל בו מותר לבעל הברית להתרחץ (מים חיים בשם הגר"נ קרליץ והגר"ח קניבסקי)
  11. אסור לכבס ולגהץ בתשעת הימים, אפי' אם אינו רוצה ללובשו אלא לאחר תשעה באב (שו"ע ורמ"א תקנא סעי' ג) ומי שאין לו אלא חלוק א' מותר לכבס עד השבת (מ"ב ס"ק כט) ומי שהתלכלך כל בגדיו בזיעה, מותר לכבס עד השבת (הגר"ש ואזנר שליט"א) ודוקא במים אסור אבל במברשת מותר (הגר"נ קרליץ שליט"א) ולתת לניקוי יבש אסור (אג"מ ח"ג סי' עט)
  12. י"א שגם כתם על הבגד אסור לרחוץ עם מים (הגר"ח קניבסקי שליט"א מובא בארחות רבינו) ומ"מ מותר לשפשף הכתם במטלית רטובה באופן שאינו נעשה עי"ז טופח ע"מ להטפיח (הגר"נ קרליץ שליט"א) ויש מקילין בכתם הניכר על בגדו (הגר"ש ואזנר שליט"א) ויש מקילין בכתם לגמרי (שלמי מועד בשם הגרש"ז אוירבך זצוק"ל, ק' מים חיים בשם הגרי"ש אלישיב זצוק"ל)
  13. בגדי קטנים אפשר להקל עד שבוע שחל בו (מ"ב ס"ק פב) והיום מצוי שמתלכלכים תדיר אפי' עד גיל חמש (הגריש"א זצוק"ל והגר"נ קרליץ) ובשעת צורך מיוחד מותר אף מעל גיל חמש (הגר"נ קרליץ שליט"א) ויש מחמירים אפי' בקטן בן שנה (הערת הגר"ח קניבסקי בשם החזו"א זיע"א. וכ' שם הגר"ח דאמר החזו"א שאפשר להלבישו הבגד המלוכלך) ומה שכ' המ"ב שהמכבסים לקטנים לא יכבסו הרבה ביחד, הדברים אינם נוגעים היום במכונת כביסה (מ"ב סקפ"ג, הגריש"א זצוק"ל) ומותר לתלות בגדי קטנים בחוץ ואין בזה משום מראית עין, כיון דניכר שהם של קטנים. אבל מגבות וכדומה לא יתלה בחוץ (הגריש"א זצוק"ל, הגר"נ קרליץ)
  14. אסור ללבוש בגדים מכובסים מר"ח, ולא להציע המטה עם סדינים מכובסים. ואפי' מגבות ומפות שולחן אסור, אא"כ לבשן מלפני ר"ח (שו"ע תקנא סעי' ג) ובגדי זיעה אפשר להקל אף שלא הכין אותם לפני ר"ח (מים חיים בשם הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, קובץ מבית לוי בשם הגר"ש ואזנר שליט"א) וי"א שיניחם על הריצפה לפני הלבישה (הגר"נ קרליץ שליט"א) וי"א שקשה להקל בזה, ולכן עכ"פ שיתקמט ויתלכלך עי"ז (הגר"ח קניבסקי) ובאורח שבא להתארח ומצטער בסדין שאינו נקי אפשר להקל (מנח"י ח"י סי' מד)
  15. כשמכינים חולצות לתשעת הימים, מותר ללבוש כמה ביחד (מים חיים בשם הגרי"ש אלישיב זצוק"ל) וגם בשבת מותר להחליף בגדים ולהכינם ליום חול, כיון שאינו ניכר שעושה כך להכנה. ולא יאמר שמחליף בשביל כן (שם)
  16. אסור ללבוש בגדים חדשים מר"ח, ואפי' בגדים שאין מברכים עליהם שהחיינו, כגון נעלים וגרבים וכדו' (מ"ב תקנא ס"ק מד) וכן נוהגים איסור ללבוש בגדי שבת בתשעת הימים, ובברית מילה מותר להמוהל ואבי הבן ואמו והסנדק ללבוש בגדי שבת, אבל לא הקוואטער. והאשה המכנסת את התינוק מותר. ויש מקילין אף בקוואטער (כ"ז ברמ"א סעי' א ומ"ב ושעה"צ שם) וה"ה בפדיון הבן (כה"ח) ובבר מצוה מותר לאביו של הבר מצוה וחתן הבר מצוה ללבוש בגדי שבת (הגריש"א זצוק"ל, דברי יציב או"ח ח"ב סי' רלח) וי"א שרק הבחור הבר מצוה מותר (מים חיים בשם הגר"נ קרליץ שליט"א. ויעשה שהחיינו על החליפה לפני כן) ובחור שהולך לפגישה ג"כ מותר ללבוש בגדי שבת (הגר"ח קניבסקי שליט"א בשם החזו"א זיע"א, שבט הלוי ח"ט קלא ד)
  17. הדרגות באיסורים שיש בבגדים הם, מכובסים, חמור מהם בגדי שבת, חמור מהם מגוהצים, חמור מהם חדשים [אף פשוטים, כגון גרביים] (הגריש"א זצוק"ל) ועדיף לדרוך על בגד חדש וללובשו בימים אלו, מלכבס (גלאט מהגריש"א זצוק"ל. שם מיירי שיש לו לשבת או בגד חדש או בגד שאינו מכובס, ואמר הגרי"ש שילכלך את החדש ולא יכבס. ועי"ש דעדיף לקנות חדש לשבת ולא לכבס)
  18. בגדי חול שלבש לפני תשעת הימים מותר אע"פ שגיהוצן ניכר (שלמי מועד, הגר"ח קניבסקי שליט"א)
  19. י"א שאין לצחצח נעלים עם משחה מר"ח (הגריש"א זצוק"ל, שלמת חיים סי' ריח) ולכבוד שבת מותר (הגריש"א זצוק"ל) ויש מקילין כשהתלכלכו למי שרגיל בכך (קובץ מבית לוי בשם  הגר"ש ואזנר שליט"א. וע"ע אג"מ או"ח ח"ג סוף סי' פ)
  20. מותר לשטוף הרצפה לכבוד שבת. ואם הרצפה ממש מלוכלכת מותר אפי' באמצע השבוע (הליכות שלמה, הגר"נ קרליץ שליט"א. ובשם הגר"ש ואזנר הביאו שלא יעשה נקיון יסודי, רק לפי הצורך. ובארחות רבינו מביא שהגר"ח קניבסקי שאל את החזו"א זיע"א וענה לו דלכבוד שבת יש להקל) וי"א דאף בע"ש חזון לא ישטוף כרגיל אלא פחות קצת (שלמת חיים ריח בשם הגר"ש סאלאנט, הגרש"ז אוירבך) וי"א שלכבוד שבת מותר כרגיל (חזו"א הנ"ל, הגר"ש ואזנר) ויש מחמירים לא למרוח "פוליש" בע"ש (פוסקים) ויש סוברים ששטיפת הבית אינו בכלל איסור כיבוס, ואינו אסור בתשעת הימים (שמעתי מהגר"י דרזי בשם הגרי"ש אלישיב)
  21. נוהגים ע"פ הגר"א ללבוש כל בגדי שבת בשבת חזון, ואפי' מכובסים. וכן טלית קטן מותר להחליף, ואע"פ שיש לו בגדים משומשים (הגרי"ש אלישיב, הגר"ח קניבסקי. ועי' דינים והנהגות להחזו"א שלא החליף גרביים. ועי' מ"ב ס"ק ו שמביא דברי הפוסקים בזה, ומביא שיש משנים בגד א')
  22. בע"ש חזון מותר ללבוש בגדי שבת מחצות (ארחות רבינו בשם הסטייפלר זצוק"ל, ס' קרא עלי מועד בשם הגרי"ש אלישיב זצוק"ל והגר"ש ואזנר שליט"א) וי"א דוקא ממנחה קטנה (הגר"נ קרליץ שליט"א והגר"ש דבליצקי שליט"א – עי' בספרו "ת"ב שחל ביום א'" שמסתפק אולי דוקא מפלג המנחה) ובמוצאי שבת א"צ להורידם מיד (שם בשם הגרי"ש אלישיב זצוק"ל) והחזו"א הי' מורידם מיד (הערת הגר"ח קניבסקי שליט"א על הספר הנ"ל. והגר"נ קרליץ שליט"א התיר עד לאחר הבדלה)
  23. מי שאין לו בגד לשבת מותר לכבס (מ"ב ס"ק לב) ומותר לקצוץ צפרנים עד שבוע שחל בו (מ"ב ס"ק כ')
  24. יש לקחת מגבת משומשת בע"ש חזון לנגב אחר הרחיצה [ויש לזכור להכין מגבות לפני תשעת הימים] (הגר"נ קרליץ שליט"א)
  25. מותר להחליף מפות ומגבות לכבוד שבת אבל סדינים אסור (מ"ב תקנא ס"ק לג) וכן בגדי שינה אסור להחליף דדינם כסדינים (הגר"נ קרליץ שליט"א) וי"א דאלו המחליפין כל שבת בגדי שינה, מותר גם בשבת חזון (הגר"ח קניבסקי שליט"א)
  26. אסור ללבוש בגדים "חדשים" בע"ש חזון (מ"ב שם ס"ק ט) ואפי' חתן שיש לו אופרוף אסור (אג"מ או"ח ח"ג סי' פ) ואין לגהץ אפי' לכבוד שבת, אא"כ מגוהץ כבר מותר ללובשו לכבוד שבת (הגר"נ קרליץ שליט"א)
  27. אסור לקנות בגדים ונעלים מר"ח, וגם בגדים פשוטים אסור, אפי' שאין דעתו ללובשם עד לאחר ת"ב (רמ"א ז ומ"ב מה ומט) ואם יש מבצע חד פעמית מותר (הגריש"א) ומי ששכח לקנות נעלי גומי לת"ב, וקשה לו לילך יחף, מותר לקנותם בתשעת הימים (כה"ח תקנא צו, אג"מ או"ח ח"ג סי' פ, מים חיים מהגר"ש ואזנר) ויש מחמירים בזה (הערת הגר"ח קניבסקי בקרא עלי מועד)
  28. אסור לתפור ולתקן בגדים מר"ח (שם סעי' ז) אבל לתקן כפתור או קרע בבגד מותר (גלאט מהגריש"א זצוק"ל, מים חיים בשם הגר"ש ואזנר שליט"א) אבל להאריך או לקצר שרוול אסור (טעמא דקרא בשם החזו"א זיע"א) ובקייטנות של בנות שאין מה להעסיק אותם יש להקל בתפירה, ובלבד שלא יגמרו את העבודה (קובץ מבית לוי בשם הגר"ש ואזנר שליט"א) ויש מתירין להטיל ציציות חדשות כיון דהוה מצוה (הגריש"א זצוק"ל, שו"ת בצל החכמה ח"ד קנב עי"ש שמתיר אף להחולקים ברמ"א סעי' ב)
  29. מותר לקנות ספרים חדשים הנצרכים ללימודו (הגר"נ קרליץ שליט"א) ודוקא כשצריך אותם לתשעת הימים (הערת הגר"ח קניבסקי שליט"א) וגם בציצית ותפילין אפשר להקל (הגריש"א זצוק"ל) ואין לתת מתנות ופרחים בימים אלו, דהוה כמשא ומתן של שמחה (מים חיים בשם הגריש"א זצוק"ל) אבל מותר לתת מתנה לבר מצוה בתשעת הימים (מים חיים בשם הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, הגר"נ קרליץ, הגר"ש ואזנר) והגר"ח קניבסקי שליט"א כ' ע"ז "צ"ע", ואמר שאפשר לתת ולהקנות לאחר תשעה באב.
  30. אין לקנות מזגן חדש או מכונית או רהיטים וכדומה בתשעת הימים (מים חיים בשם הגר"ש ואזנר שליט"א) אבל מותר לקנות דירה בימים אלו, כשיש חשש שיפסידו אותו אח"כ (שם בשם הגרי"ש אלישיב זצוק"ל)
  31. נוהגים לא לאכול בשר ולשתות יין מר"ח (תקנא סעי' ט) ונוהגים לאסור אפי' תבשיל של בשר [וכן תפו"א שהתבשל ביחד עם בשר, נוהגים לאסור לאכול התפו"א – הגריש"א זצוק"ל], אולם אם נתבשל בסיר בשרי מותר.  ואם נפל בשר לתוך התבשיל ויש ששים כנגדו מותר (מ"ב שם ס"ק סג) ואף כשאין שם ששים, אם אין טעם בשר מותר (שעה"צ שם) וכן יין שנתערב בתבשיל ויש בו טעם יין אסור (באה"ט ס"ק כט) וכן מיני מזונות שנתערב בהן יין ויש בהן טעם יין אסור (בד"ץ שארית בשם הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, ס' קרא עלי מועד בשם הגר"ש ואזנר, הגר"נ קרליץ. ועי' תשובות והנהגות ח"ב סי' רנט שחולק על הבאה"ט)
  32. מי שבירך בטעות על בשר או יין, יאכל וישתה קצת, שלא יהי' ברכה לבטלה (שדה חמד, שו"ת שבט הלוי ח"ט סי' קלא)
  33. מי שהוא חולה קצת מותר לאכול בשר. ויולדת תוך שלושים יום מותר בבשר עד ז' באב. ובמקום חולי מותר גם אחר ז' באב. ומי שא"א לו לאכול מאכלי חלב, מותר בבשר עוף [עדיף בשר עוף מבשר בהמה], וכ"ש שמותר בתבשיל של בשר. ומינקת שצריך לאכול בשר בשביל חלבה מותר אפי' בבשר בהמה (מ"ב ס"ק סא וס"ק סד)
  34. בבשר ויין מחמירים גם בקטן, חוץ מיין של הבדלה שהוא מצוה (מ"ב ס"ק ע) ובקטני קטנים [כבני שנתיים ושלש] מותר (הגר"ש ואזנר שליט"א) וי"א שהאיסור מתחיל מגיל חינוך (הגריש"א זצוק"ל) וקטנים הרגילים לאכול סעודת שבת כשעה או שעתיים לפני קבלת שבת מותר להאכילם בשר, אבל לא לפני זה (אג"מ או"ח ח"ד סי' כא אות ד)
  35. בסעודת מצוה אוכלים בשר ושותים יין כל השייכים לסעודה. ובשבוע שחל בו לא יאכלו אלא מנין מצומצם, מלבד הקרובים ובעלי השמחה (רמ"א סעי' סעי' י ומ"ב ס"ק עז) וכן כוס של בהמ"ז מותר, דהוה כמו תוך הסעודה (מ"ב ס"ק עב) ובסיום מסכת לא ימהר לגמור כדי לעשות סיום. וכן אם לא רגיל בבשר בסיום לא יעשה כן גם עתה (מ"ב ס"ק עג) ומי שלא הי', ושלחו לו לביתו, אסור לאכול בשר (מ"ב ס"ק עה) ומי שבא רק כדי לאכול עבירה היא בידו (מ"ב ס"ק עו) ומותר לטעום תבשיל בע"ש לפי הצורך. וכן תבשיל של שאר סעודות מצוה (הגר"ש ואזנר שליט"א) ובמלוה מלכה לא הקילו בבשר (חזו"א, מים חיים בשם הגרח"ק שליט"א. ועי' אג"מ ח"ד סי' כאד אף אלו האוכלים כל שבוע בשר למלוה מלכה, אין להקל בתשעת הימים, וא"צ התרה למנהגם)
  36. בהבדלה יש לתת את היין לילד שהגיע לחינוך, שהוא גיל 6. אבל כשמגיע לגיל שמבין להתאבל על ירושלים לא, והוא מגיל 9-10 (מים חיים בשם הגר"נ קרליץ) ואם אין ילד שיכול לשתות, ישתה בעצמו (רמ"א סעי' י) ויכול לשתות רביעית. ולא יתנו היין לבנות (שם בשם הגריש"א) ואם יש לו רק ילד גדול והוא עדיין לפני בר מצוה, עדיף שיתן לילד ולא ישתה בעצמו (הגריש"א)

 

בירורים והערות במס' טלפון 03-6783123   -   דף זה אפשר לקבל במייל      7166613@gmail.com