ארבע אמות של הלכה - הלכות בין הזמנים

עלון זה כולל הלכות תפילת הדרך, קריעה בכותל, ברכת הימים, ברכות שונות, דיני בית הקברות, ועוד הלכות שונות

דיני תפילת הדרך

 

 

  1. חיוב תפילת הדרך הוא בין בנסיעה בין בהליכה בין ברכיבה [אופנוע או אופניים. ומצוי בבין הזמנים שרוכבים באופניים מחוץ לעיר], כל שיוצא שיעור פרסה מהעיר חייב בתפה"ד (פשוט, וכן מורים הרבנים. ושמעתי מחכ"א שהולכי רגל יותר חמור מנסיעות)
  2. צריך לומר תפלת הדרך בלשון רבים, כגון "שתוליכנו לשלום" (שו"ע קי ד) חוץ מהמילה "ותתנני" שאומר בלשון יחיד (מ"ב סקי"ט) ובדיעבד אם אמר הכל בלשון יחיד יצא (מ"ב סקי"ח)
  3. יש מוסיפים "ותחזירנו לשלום" (ריף ורא"ש ברכות, גר"א ועוד) וי"א שכלול במה שאומרים "ותגיענו למחוז חפצינו" (כה"ח קי יג)
  4. י"א שמותר להוסיף על הנוסח, כגון "ותצילני מתאונות דרכים" (אשי ישראל בשם הגרשז"א, הגר"ש דבליצקי ע"פ ראבי"ה) וי"א שהכל כלול ב"וכל מיני פורעניות", ואין להוסיף על נוסח חז"ל (שם בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א)
  5. אם אפשר לעצור, יעמיד את המכונית כשאומר התפלה, ואין צריך לרדת מהמכונית (שו"ע קי ד גבי רוכב על בהמה. ועי' ארחות רבינו שהחזו"א והסטייפלר לא עצרו את המכונית. ואמר לי ר' ארי' אלישיב שהגרי"ש לא עצר. ושמעתי מהרב ישעי' אפשטיין, שהגרח"ק אמר לו לעצור כשאפשר, דהיינו שאינו סכנה, דמהיות טוב וכו' [בדרך הרגיל לירושלים לא הי' עוצר, ובדרך לקרית ספר עצר אחר המנהרה] ועי' שיעורי הגרי"ש ע"מ ברכות עמ' קנו דלדעת הט"ז [קצא] הנהג אינו יכול לומר תפילת הדרך תוך כדי נהיגה)
  6. אין צריך לומר תפלת הדרך אלא פעם אחת ביום, וזה כולל הלילה עד עמוד השחר (שו"ע קי ה, ועי' מ"ב סקכ"ו, וכ"ה בשולחן שלמה מהגרש"ז אוירבך, ועוד) ואפי' אם ינוח באמצע היום, אינו חוזר ואומר (שו"ע שם)
  7. אם באמצע הנסיעה דעתו ללון בעיר והסיח דעתו מהנסיעה, או שלן בעיר והמשיך בנסיעה לפני עמוד השחר, צריך לומר שוב תפלת הדרך. ואם יכול, ימתין עד עמוה"ש. אבל אם כשימתין לא יוכל לומר תפה"ד [כגון שכבר יהי' בתוך פרסה של הבית] יאמר מיד (שו"ע סעי' ה ומ"ב סקכ"ו, ביאוה"ל ד"ה צריך)
  8. בנסיעה של כמה ימים, צריך לומר אותה כל יום ויום (מ"ב סקכ"ד) ודוקא כשלן בלילה שינת קבע, אבל אם המשיך הנסיעה גם בלילה ולא ישן אלא שינת עראי, בבקר יאמר אותה בלי חתימה (מ"ב סקכ"ו) לכן מי שנוסע כמה ימים באוניה, יאמר תפה"ד ביום הראשון עם חתימה, ובשאר הימים בלי חתימה (שע"ת קי ג) וגם באוניות שיש חדרי שינה, לא יאמר עם חתימה רק ביום הראשון (אשי ישראל בשם הגר"י נויבירט זצוק"ל)
  9. לכתחילה יש להסמיך אותה לברכה אחרת, כגון שיברך אשר יצר או בורא נפשות (שו"ע סעי' ו) ואין להסמיכה לברכת הריח, כיון שכשמריח הוה הפסק (הגה' חת"ס על השו"ע, ועי"ש שרבו הי' נוהג להסמיכה לברכת הריח) ואם אינו יכול להסמיכה, יאמר אותה בלי"ז (מ"ב כח, ועי' ארחות רבינו שהחזו"א והסטייפלר לא הסמיכו לברכה אחרת. ושמעתי מהרב דרזי שהגריש"א זצוק"ל לא הסמיכה לברכה אחרת. והעירו, שגדולי ישראל לא אוכלים סתם, אבל מי שבין כך אוכל, למה לא לקיים דינא דשו"ע)
  10. אם הלך לביהכ"ס לפני שיצא, אין להמתין מלברך אשר יצר כדי שיהי' לו ברכה לסמוך לתפה"ד, אלא יברך אשר יצר מיד (הגרי"ש)
  11. יש לומר תפלת הדרך לאחר שיצא מהעיר, מעט יותר משבעים אמה לאחר הבית האחרון של העיר (מ"ב סקכ"ט. לדעת החזו"א 41 מטר, ולדעת הגר"ח נאה 35 מטר. ושמעתי מהרב ארי' אלישיב, שהגרי"ש זצוק"ל נהג לומר תפה"ד אחרי "מוצא") ובדיעבד אפשר לסמוך על השיטות שאומרה אפי' לפני זה (מ"ב שם)
  12. אם לן בלילה באמצע הנסיעה, כשאומר תפה"ד בבקר יכול לומר מיד אפי' לפני שיצא מהעיר, כיון שכבר החזיק בדרך (מ"ב שם, ועי"ש שכ' דיכול לומר אותה אפי' כשמכין עצמו לצאת)
  13. אין לומר תפה"ד אא"כ הנסיעה הוא לפחות מרחק פרסה מחוץ לעיר, שהוא 8000 אמות (שו"ע סעי' ז ומ"ב סקל"א) לדעת החזו"א הוא 4600 מטר, ולהגר"ח נאה הוא 3840 מטר.
  14. לכתחילה יש לאומרה בתוך פרסה ראשונה של הדרך, ואם שכח לאומרה, יכול לומר אותה כל זמן שהוא בדרך, ובתנאי שלא הגיע תוך פרסה האחרונה הסמוך לעיר [דהיינו המקום שרוצה להגיע לשם] (שו"ע סעי' ז ורמ"א שם)
  15. אם הנסיעה הוא פחות מפרסה, יש לאומרה בלי חתימה, וכן בתוך פרסה האחרונה יאמר אותה בלי חתימה (שו"ע סעי' ז)
  16. אם הנסיעה בחזקת סכנה [כגון שנוסע בישוב ערבי] יאמר אותה אפי' אם הנסיעה פחות מפרסה (מ"ב סק"ל, ועי' שיעורי הגרי"ש עמ' שכ דישוב ערבי לא נחשב ישוב, ובודאי יכול לומר)
  17. י"א שתיקנו תפלת הדרך רק מסכנת לסטים וחיות רעות, ולא ממכשולים אחרים כגון תאונות דרכים (אשי ישראל בשם הגרש"ז אוירבך זצוק"ל, ולכן לא הי' רש"ז אומר אותה בנסיעה מירושלים לב"ב, רק בנסיעה במדברות וכדומה. ועי' ספר הליכות שלמה שהגרא"מ שך זצוק"ל העיד שהרב מבריסק זצוק"ל גם הי' חושש לזה. ועי' אשי ישראל בשם הגרש"ז אוירבך שיכלול אותו בתוך שמע קולינו. וכן נהג הרב מבריסק זצוק"ל) אמנם דעת רוב הפוסקים שתפלת הדרך שייך גם מפני תאונות דרכים וסכנות אחרות שיש בדרך (חוט שני מזוזה עמ' שצז, הגר"ח קניבסקי בדעת נוטה ח"א עמ' מהחזו"א. ועי' שיעורי הגרי"ש ע"מ ברכות  עמ' שכ שכן נהג הגרי"ש זצוק"ל, וכן שמעתי מנכדו ר' ארי', שהגרי"ש הי אומר תפה"ד מירושלים לב"ב. ועי' חוט שני על מזוזה שם שהגרנ"ק ראה את החזו"א נוהג כן למעשה. וכן נהג הגרא"מ שך זצוק"ל, ואמר שהיום יש הרבה סכנות בדרכים. ובחוט שני שם מביא מכתב מהגרנ"ק, וכ' שם "וח"ו למנוע את הרבים מתפילת הדרך, וכשם שקיבל כת"ר שכר על הדרישה, כן יקבל שכר על הפרישה" עכ"ל)
  18. לפי דעת החזו"א אפי' בנסיעה מב"ב לתל אביב שיש בתים כל הדרך, מותר לומר תפה"ד (ארחות רבינו, וז"ל הגר"ח קניבסקי בספר דעת נוטה שם ברשימותיו מהחזו"א: הנוסע מב"ב לת"א אע"פ שכל הדרך מחובר ע"י בתים, יכול לומר תפה"ד בברכה, שהרי גם בתוך העיר רשות לומר בברכה אם הוא מקום סכנה כמ"ש הט"ז, וכל נסיעות של היום מקרי סכנה, עכ"ל)
  19. אף שיש סכנת תאונות בתוך העיר, י"א שאין לומר תפה"ד בתוך העיר שתקנת הברכה הוא למי שנמצא בדרך (חוט שני מזוזה שם. ושמעתי מהגר"י כהן, שלדעות אלו סובר הגר"ח קניבסקי שאין לברך בתוך "קשת הערים", ולכן הנוסע מב"ב לירושלים, שבצד אחד ב"ב ורמת גן, ובצד שני גבעת שמואל תל השומר וקרית אונו, אין לברך עד אחריהם, דהיינו באיזור הספארי) וי"א שכיון שכל הדרכים בחזקת סכנה, מי שרוצה לברך בתוך העיר יכול לברך (הגר"י כהן בשם הגרח"ק שליט"א, הגרב"צ פלמן בשם החזו"א)
  20. אם נוסע לחו"ל, יש לומר תפילת הדרך כבר בדרך לשדה התעופה, ויכוון לכל הדרך (שיעורי הגרי"ש שם עמ' תרלח)
  21. נהג מונית שנסע מחוץ לעיר ואמר תפה"ד, וחזר לעירו, ואח"כ נסע שוב, אע"פ שלא ידע שיקבל עוד נסיעה מחוץ לעיר, אינו מברך עוד פעם, כיון שדעתו כל הזמן לנסוע אם יזמינוהו (מים חיים בשם הגריש"א זצוק"ל)
  22. מי שצריך לנסוע בשבת מחמת פיקוח נפש [כגון יולדת], יאמר תפלת הדרך (שו"ת בצל החכמה ח"ה סי' מא, הגר"ש דבליצקי, תורת היולדת פכ"ב בשם הגר"מ שטרנבוך והגרב"צ פלמן שליט"א)
  23. יש ליזהר מלומר נגד ערוה, או צואה. ואם יושב במקום שיש ערוה לפניו יעצום עיניו או יסתובב. ולדעת החזו"א די במעלים עיניו.
  24. אונן שנוסע, יכול לומר תפלת הדרך (שש"כ פס"ד הערה עה, וכ"ה באשרי האיש בשם הגריש"א זצוק"ל) ויותר טוב שיבקש מאחר שיוציאנו (שש"כ שם, וכן סובר הגר"ח קניבסקי שליט"א)
  25. מי שנוסע ברכב שיש בו מת, י"א שלא יאמר תפה"ד מפני לועג לרש (ספרי זמנינו ע"פ מ"ב סי' עא סקט"ו)
  26. אם התחיל תפלת הדרך, ובאמצע שכח את הנוסח, אם אמר קצת יכול לחתום בלי לגמור כל הנוסח (אשי ישראל מהגר"ח קניבסקי)
  27. אם יש ישובים בדרך תוך פרסה להכביש, מסתפק בביאוה"ל אם יכול לומר תפה"ד (ביאוה"ל סעי' ז ד"ה ואין. ויש ביד מורי הוראה צילומי אויר שמראים שבכל הדרך מב"ב לירושלים יש ישוב תוך פרסה. אמנם הנוסע דרך מודיעין אינו כן, ובודאי יכול לברך) ואם ספק אם הם תוך פרסה בודאי יכול לומר עם חתימה (שיעורי הגרי"ש שם עמ' שכ-שכא כהפנ"י דבספיקות אין חשש ברכה לבטלה בתפילת הדרך) אמנם לפי דעת החזו"א הנ"ל בכל אופן יכול לומר (דעת נוטה הנ"ל, חוט שני, ועוד)
  28. שמעתי מאברך שהי' נוסע מב"ב לאלעד כל יום, והורה לו הגרנ"ק שליט"א שצריך לומר תפילת הדרך. ועי' ספר דעת יהודה שהגר"י שפירא מעיד שהחזו"א אמר תפה"ד כשנסע לפתח תקוה. ואמר לי ר' ישעי' אפשטיין, שבדרך לקרית ספר נוהג הגר"ח לומר תפה"ד. אמנם שמעתי מהרב דרזי, דכשהגרי"ש נסע לטלסטון לא אמר תפה"ד.
  29. האומר תפילת הדרך בתשעה באב, לא יאמר הפסוקים שאומרים אחריו (אשי ישראל בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א)
  30. לפעמים באטובוס אומרים תפה"ד ברמקול ומוציאים את הציבור, וי"א שא"א לצאת ברמקול (מנח"י ח"ג סי' לח אות טז, מנחת שלמה א ט. ושמעתי מהרב דרזי שהגריש"א זצוק"ל החמיר לא לצאת עם רמקול, ובחתונות המשפחה צוה שישמעו עשרה בלי רמקול. ועי' מנחת שלמה שם בהגהה ששמע מהחזו"א שהדין הזה לא ברור כ"כ. ועי' אג"מ ב קח)

 

דיני קריעה בכותל המערבי

 

 

  1. הרואה ירושלים ובית המקדש בחורבנה, צריך לקרוע טפח, וקורע קריעה ראשונה מן הצופים, ואח"כ מוסיף עוד טפח על הקריעה כשרואה מקום המקדש (שו"ע תקסא ב) ואח"כ אומר ברוך דיין אמת בלי שם ומלכות (מ"ב שם) ובזמנינו שירושלים הוא מקום ישוב, י"א שא"צ לקרוע רק כשרואה מקום המקדש (אג"מ ד ע (יא), הגר"נ קרליץ שליט"א) וי"א ששלטון של פורקי עול גרע מישמעאלים, ובודאי גם היום עיר האלוקים מושפלת ויש חיוב קריעה (הגר"י כהן בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א, שבט הלוי ז עח, ועי' ארחות רבינו שהסטייפלר זצוק"ל נהג לעצום עיניו עד שהגיע למקום שרואה את המקדש. וכן נוהג הגרח"ק שליט"א)
  2. לפני הקריעה יאמר הפסוקים "ציון מדבר היתה ירושלים שממה", "בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך בו אבותינו היה לשרפת אש וכל מחמדנו היה לחרבה" (שו"ע סעי' ב)
  3. צריך לקרוע בצד שמאל כנגד הלב (מ"ב סקי"ג) ויקרע ביד ולא בכלי (מ"ב סקי"ב. ואמר הגר"נ שבזה נוהגים דלא כהראב"ד) וצריך לקרוע לאורך הבגד ולא לרוחבו (פת"ש יו"ד שמ ב מהחכ"א)
  4. אף שהשו"ע כ' לקרוע עד שרואה את לבו, מנהגינו כדעת הראב"ד לקרוע רק בגד העליון (ספר א"י להגרי"מ טיקוצינסקי, ארחות רבינו, הגרח"ק שליט"א. ואמר לי הגר"ד מרגנשטרן, שבשנים אחרונות של הגרי"ש זצוק"ל, החמיר כדעת השו"ע, וסבר שחייבים לקרוע עד שרואה את לבו) ויקרע מעומד (שו"ע סעי' ד)
  5. אם אינו רוצה לקרוע את החליפה, יכול להוריד את החליפה לפני שמגיע למקום החיוב ולקרוע את החולצה. ויכול ללבוש חולצה מעל חולצה ולקרוע את העליון. ויכול לקרוע באותו חולצה כמה פעמים, אלא שירחיק בין קריעה לקריעה ג' אצבעות (מ"ב סק"ח, ארחות רבינו, הגר"נ קרליץ שליט"א, ועוד)
  6. י"א שמותר לפשוט בגד הקרוע מיד לאחר הקריעה (ארחות רבינו, ועי' תורת המועדים על שונה הלכות שכן נוהג הגר"ח קניבסקי שליט"א) וי"א שאין להורידו עד שיוצא למקום שאינו רואה מקום המקדש ועיר העתיקה. ואם לבש שני חולצות וקרע העליונה והוריד אותו מיד, צריך לקרוע גם התחתונה (שמעתי מהגר"ד מורגנשטרן בשם הגריש"א זצוק"ל)
  7. גם נשים חייבות בקריעה, רק יזהרו שיעשנה בצניעות, דהיינו שיוסיפו עוד בגד כדי לקרוע (ארחות רבינו)
  8. קטנים פטורים מקריעה, ואין חייבים לחנכן בזה (מ"ב סקי"ז, ארחות רבינו)
  9. עדיף לא ללכת בכלל לכותל המערבי אם אין כוונתו לקרוע (הגר"נ קרליץ שליט"א, הגר"ח קניבסקי שליט"א)
  10. חיוב קריעה הוא פעם בשלשים יום (שו"ע סעי' ה) ויום השלשים ג"כ פטור (מ"ב ריח יא. והעירו דאולי רק שם בסי' ריח אומרים ספק ברכות להקל. אמנם שמעתי מהגר"ד מורגנשטרן שהגרי"ש זצוק"ל הקיל גם בזה כיון דהוא מדרבנן)
  11. בשבת ויו"ט וחוה"מ וחתן וכלה בימי המשתה אין דין קריעה. אבל בר"ח וחנוכה וכל הימים שאין אומרים בהם תחנון חייבים בקריעה. גם ערב שבת ויו"ט לאחר חצות חייבים בקריעה (ארחות רבינו בשם החזו"א והסטייפלר, תשובות והנהגות א שלד בשם החזו"א, הגרי"ש אלישיב זצוק"ל) וגם באסרו חג חייבים לקרוע (הגר"ש דביליצקי שליט"א)
  12. אם הגיע לכותל בשבת, פטור מקריעה שלשים יום. וכן אם שהה בכותל עד מוצאי ש"ק, א"צ לקרוע (מנחת שלמה ח"א עג, הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, הגר"נ קרליץ שליט"א, הגרח"פ שיינברג זצוק"ל) וי"א ששבת אינו פוטר אותו לל' יום (אג"מ שם)
  13. פעם ראשונה בחייו שרואה את המקדש בחורבנה, לא יאכל בשר ויין כל אותו היום (מ"ב סק"ד)
  14. מי שהי' בכותל ולא קרע, יכול לקרוע כל זמן שנמצא בעיר העתיקה (מנח"ש ח"א סי' עג)
  15. י"א שאינו מועיל להקנות הבגדים כדי לפטור עצמו מקריעה (הגר"ח קניבסקי בשם הסטייפלר, מועדים וזמנים ח"ז רנז, הגר"נ קרליץ שליט"א. ובשם הגרנ"ק ראיתי שאמר שאינו מתכוון באמת להקנות בגדיו)
  16. לא היתה דעתם של גדולי הדורות נוחה, באלו המחפשים מיני התירים לפטור עצמם מן הקריעה (כן מובא בשם הרב מבריסק זצוק"ל, הגרש"ז אוירבך זצוק"ל, ועי' שבט הלוי ח"ז סי' עח שכ' "אין זה מנהג ותיקים, ודברי הש"ס וטור ושו"ע מטפחים על פניהם" עכ"ל. וכן שמעתי מהגר"ד מוגנשטרן שלא היתה דעת הגריש"א זצוק"ל נוחה באלו שמקנים הבגדים, כיון שאפשר להוריד את החליפה ובקלות לקרוע החולצה)

 

דיני ברכת הימים      ועוד ברכות שונות

 

 

  1. הברכה על הים הוא אחד מברכת הראיה. וברכת הראיה הרי הם חובה ככל שאר הברכות (עי' לשון "חובה" בשו"ע ריח ג. וכ"כ השבט הלוי שליט"א במכתב בתחילת ספר שער העין, שהם חיוב גמור. וכן הוא לשון הרבה פוסקים)
  2. לכתחילה צריך לתכנן שיראה את הים במקום שיוכל לברך, ולכן יש לדעת אם המקום נקי מצואה וכדומה, ולחפש מקום נקי כדי שיוכל לברך (שער העין מהגרי"ש אלישיב זצוק"ל)
  3. כל ברכה שאין בו שם ומלכות אינו ברכה (שו"ע ריד א) לכן אף אם בירך בלא שם ומלכות במקום מסופק [עי' להלן], אינו פוטר אותו מלברך שוב כשיראה את הים (ע"פ א"ר רכג ב)
  4. הרואה את הים התיכון וכן כל שאר הימים [חוץ מים הגדול], מברך "עושה מעשה בראשית". והרואה את הים הגדול מברך "שעשה את הים הגדול" (שו"ע רכח א)
  5. אין צריך לחוש בסתם שהים השתנה מששת ימי בראשית, אא"כ יודע שהשתנה (מ"ב רכח ו)
  6. הרבה פוסקים סוברים שים הגדול היינו האוקיינוס דוקא (אבודרהם, פרישה, מג"א, הגר"א, א"ר ועוד) לכן אין לברך על הים התיכון "שעשה את הים הגדול", אלא יש לברך "עושה מעשה בראשית" (שער העין בשם הגריש"א והגרשז"א והאור לציון זצוק"ל, בעל שבט הלוי והגרח"ק שליט"א) וי"א דהרוצה לצאת את כל השיטות, יכול לברך "עושה מעשה בראשית שעשה את הים הגדול" (שו"ת מנח"י א קי. ובספר שער העין מביא שכן נהג הגרש"ז אוירבך זצוק"ל)
  7. י"א שעל ים "אוקיינוס" ודאי יכול לברך "שעשה את הים הגדול (שער העין בשם הגריש"א זצוק"ל ושבט הלוי שליט"א) וי"א שאין לברך על שום ים ברכה זו, אלא על כולם יש לברך "עושה מעשה בראשית" (שם בשם הגרח"ק שליט"א, כיון שהמ"ב לא הכריע בדבר, נשאר ספק על כל הימים)
  8. העומד במיצר "ג'יברלטר", שהוא מקום חיבור ים אוקיינוס וים התיכון, לכו"ע יש לברך "שעשה את הים הגדול". ודוקא כשעומד למעלה ורואה את שני הימים [כגון במטוס או בהר], אבל אם עומד ליד המיצר שמחבר את הימים, מברך "עושה מעשה בראשית", כיון ששם לא רואים את שניהם, ויש להסתפק לאיזה ים המיצר שייך (בצל החכמה ב יז, שער העין בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א. הגר"ח שליט"א עיין במפה בצורת החיבור שע"י המיצר, ועי"ז פסק)
  9. ים התיכון, אף שמחובר לים אוקיינוס, אעפ"כ יש לברך עליו "עושה מעשה בראשית", כיון שיש לו שם בפני עצמו. וה"ה לכל הימים שיש להם שם בפני עצמם, יש לברך כנ"ל אף שמחוברים לים אוקיינוס (שער העין בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א) אמנם מפרצים קטנים היוצאים מהאוקיינוס [כגון מפרץ לונג איילנד], הרי הם טפלים לים הגדול, ושפיר מברך עליהם "שעשה את הים הגדול" (שם בשם הגר"ח שליט"א)
  10. גם על ים כנרת יש לברך "עושה מעשה בראשית" (שער העין בשם הגריש"א והגרשז"א והגרחפ"ש והאור לציון זצוק"ל. ועי"ש בשם הגרי"ש, דכיון דבמשך השנים התרחב הכינרת, ולא הוה כולו מששת ימי בראשית, הרואה את כולו מברך בלי חשש. וכן נהג הגרש"ז אוירבך זצוק"ל לברך על הכינרת כשהגיע לבית בנו אב"ד טבריה שליט"א)
  11. על ים המלח י"א שאין לברך "עושה מעשה בראשית", כיון שאינו מששת ימי בראשית (רש"י לך לך יד ג, מלבי"ם  שם יג י, שבט הלוי ח"ט סי' מז, בצל החכמה ב יב) ואם רואה ג"כ מדבר יהודה, יברך על שניהם יחד (שער העין)
  12. מברכים על הים פעם אחת בשלשים יום (שו"ע רכד יג) וצריך שיעברו ל' יום חוץ מיום שראה וחוץ מיום שרואה עכשיו, והיינו ל"ב יום (מ"ב ריח יא)
  13. אף אם לא בירך בפעם ראשונה שהי' בים, שוב אינו יכול לברך כל שלשים יום, דכיון שכבר ראה הפסיד את הברכה [ועי' להלן כמה פרטים בזה] (ביאוה"ל ריח ד"ה במקום, שער העין בשם הגריש"א זצוק"ל ובעל שבט הלוי שליט"א ועוד הרבה פוסקים שנקטו כן לדינא) וי"א שיכול לברך (מנח"ש סוף סי' עג)
  14. אף אם ראה ים אחר בתוך שלשים יום [כגון שבירך על הכינרת ואח"כ ראה את ים התיכון], אינו חוזר ומברך (מ"ב רכד יז שציין ספר עמודי אור המובא בפת"ש. ושם כ' לא לברך מספק) אבל אם ראה אח"כ את האוקיינוס, מברך "שעשה את הים הגדול" (שם בשם הגריש"א זצוק"ל והגרח"ק שליט"א) וכן המפליג בספינה מים התיכון לים אוקיינוס, יברך מעשה בראשית על ים התיכון, ואח"כ שעשה את הים הגדול על האוקיינוס (שם בשם הגריש"א והגרח"ק) אבל אם מפליג בספינה מים אוקיינוס לים התיכון, כיון שבירך "שעשה את הים הגדול" על האוקיינוס, אינו מברך שוב "עושה מעשה בראשית", דבכלל מאתיים מנה (שם בשם הגריש"א)
  15. י"א שגם אם רואה את הים מרחוק, ורואה רק קצת מן הים [כמו שרואים לפעמים מהמרפסת של ישיבת פונוב'ז], צריך לברך (שער העין בשם הגריש"א זצוק"ל והגרח"ק שליט"א. ויש לוודא שבאמת רואה את הים) וי"א שכיון שאינו רואה את גבורת וגודל הים, יתכן שאינו יכול לברך. ויברך בלא שם ומלכות (מכתב בעל שבט הלוי שליט"א בתחילת ספר שער העין)
  16. גם לפי השבט הלוי שליט"א, אם ראה את הים מרחוק כנ"ל, ולא בירך מספק, ואח"כ ראה את הים מקרוב, שוב אינו יכול לברך בתוך שלשים יום, כיון שספק הוא, ואולי כבר הפסיד ברכתו (שם)
  17. אף שראה את הים בסרט, ואפי' בשידור חי, אינו יכול לברך על זה, וגם אינו פוטר אותו מלברך כששוב יראה את הים (בצל החכמה ב יח, מנח"י ב פד) אמנם דרך חלון או זכוכית ודאי חייב לברך (רשב"א ברכות נג, שבות יעקב א קכו, ברכ"י רכד ב, וכן מובא בשע"ת שם) וגם אם לא רואה כלום בלא משקפיים, שפיר יכול לברך עם משקפיים, ולא נחשב כסומא שאינו יכול לברך (בן איש חי ויקרא, שבות יעקב א קכו)
  18. הרואה את הים דרך משקפת או טלסקופ, אם המשקפת עובד עם זכוכית מגדלת או פלסטיק מגדלת, יכול לברך על הים. אבל אם המשקפת עובד עם "מראות", אינו נחשב ראיה ואינו יכול לברך (שער העין בשם הגריש"א זצוק"ל, בצל החכמה ב טז. ויש לדעת שרוב המשקפות היום עובדים עם "מראות", ואינו יכול לברך)
  19. הרואה את הים, צריך לברך מיד. ואם לא בירך מיד, יכול לברך כל זמן שרואה את הים. ואפי' אחר כמה שעות, אם עדיין לא בירך, צריך לברך כל זמן שעדיין רואה את הים (שער העין בשם הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, שו"ת בצל החכמה ה כז)
  20. י"א, שאם לא בירך מיד, ועדיין רואה את הים, אינו צריך להסתכל עוד פעם על הים לפני שמברך, דכיון שכבר ראה את הים וכבר התחייב בברכה, שפיר יכול לברך כל זמן שעומד במקום שיכול לראותו (שער העין בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א. ונפק"מ אם יש פריצות לכיוון הים, ואינו רוצה להסתכל עוד פעם, שפיר יכול לברך)
  21. עבר מן המקום וכבר אינו רואה את הים, אם הוא עדיין "תוך כדי דיבור", יכול לברך. ואם עבר הזמן של תוך כדי דיבור, אינו יכול לברך. וגם הפסיד את ברכתו, ולא יברך שוב עד שיעבור שלשים יום (ביאוה"ל ריח ד"ה במקום, שער העין בשם הגרי"ש אלישיב זצוק"ל והגר"ח קניבסקי שליט"א)
  22. אם ראה את הים, והוסתר לו הים, ושוב ראה את הים [ומצוי כשנוסעים בכביש החוף הסמוך לים], אף שהוסתר לו יותר מכדי דיבור, לא הפסיד את ברכתו, ועדיין יכל לברך על הראיה השניה. דכיון שכוונתו להמשיך לראות, הוה הכל ראיה אחד (שער העין בשם הגרי"ש אלישיב זצוק"ל והגראי"ל שטינמן שליט"א, ובעל השבט הלוי שליט"א והגר"ח קניבסקי שליט"א)
  23.  על נהרות גדולים שהם מששת ימי בראשית, מברכים "עושה מעשה בראשית". ויש לוודא שהם מששת ימי בראשית, ולא נשתנו ע"י בני אדם (שו"ע רכח א)
  24. על הרים וגבעות משונים בגובהם וניכרת בהם גבורת הבורא, מברך "עושה מעשה בראשית" פעם בשלשים יום (שו"ע שם) וי"ש שדוקא על הרים שמקובל אצל רוב העולם שהם משונים בגובהם (שער העין בשם הגריש"א זצוק"ל. וכן נוהג בעל שבט הלוי שליט"א לברך על הרי האלפים בשוייץ) וי"א שעל כל הר שמתפעל מגובהו יכול לברך (שם בשם הגרח"ק שליט"א. ואמר הגר"ח, שבדרך לירושלים בירך הסטייפלר זצוק"ל על ההרים, כיון שהתפעל מגובהם, אבל בפעם השניה כבר לא בירך) ועל הר חרמון אפשר לברך (אור לציון ב מו)
  25. הרואה מדבר, מברך "עושה מעשה בראשית" פעם בשלשים יום (שו"ע שם) ולכן יש לברך על מדבר סיני, מדבר יהודה, וכן שאר המדברות שבעולם (שער העין) וגדר "מדבר" הוא מקום שומם לחלוטין שא"א לזרוע בה כלום (שם בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א)
  26. הרואה את הפיל ואת הקוף, מברך "משנה הבריות" (שו"ע רכה ח) ואפשר לברך על כל סוגי הפילים והקופים (שער העין בשם הגריש"א זצוק"ל והשבט הלוי שליט"א)
  27. י"א שאפשר לברך על כל בעל חי משונה (הליכות שלמה מהגרשז"א זצוק"ל, שער העין בשם הגר"נ קרליץ שליט"א) וי"א שחז"ל קבעו לברך דוקא על פיל וקוף (שם בשם הגריש"א זצוק"ל והגרח"ק שליט"א)
  28. בברכת "משנה הבריות", י"א שיברך רק פעם ראשונה עם שם ומלכות. ומכאן והלאה אפי' לאחר שלשים יום יברך בלא שם ומלכות (הכרעת המ"ב רכה ל) וי"א שיכול לברך כל שלשים יום עם שם ומלכות (הגר"ח קניבסקי בשם החזו"א, שהעיקר כהרמ"א והגר"א המובא בשעה"צ שם) וי"א שבפיל ובקוף גם המ"ב מודה שיכול לברך כל שלשים יום עם שם ומלכות (שער העין בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א. וביאר הגר"ח, שכל המשונים הנזכרים בשו"ע, כגון חיגר וסומא וננס וכו' הם לא "מין משונה", אלא במקרה נולדו כך, וע"ז נחלקו אם יכול לברך כל ל' יום או לא. אבל קוף ופיל שהם "מינים משונים", לכו"ע יכול לברך כל שלשים יום)

 

דיני בית הקברות     וקברי צדיקים

 

 

  1. הרואה קברי ישראל, מברך "אשר יצר אתכם בדין" וכו' פעם בשלשים יום (שו"ע רכד יב) נוסח הברכה הוא "בא"י אמ"ה אשר יצר אתכם בדין, וזן אתכם בדין, וכלכל אתכם בדין, והמית אתכם בדין, ויודע מספר כולכם בדין, ועתיד להחיותכם ולהקימכם בדין לחיי העולם הבא, בא"י מחיה המתים.ויש מוסיפים לומר "אתה גבור לעולם ה' וכו' עד ונאמן אתה להחיות מתים [בלא החתימה]
  2. לא יאמר ברכה זו כשיש שם רק קבר אחד (מ"ב סקט"ז)
  3. גם הרואה קברי ישראל מרחוק, יש לברך ברכה זו פעם בשלשים יום (שער העין בשם הגריש"א זצוק"ל והגר"נ קרליץ שליט"א, אג"מ ח"ה סי' לז אות י, בצל החכמה ג מ, כה"ח רכד לז) ומצוי כשנוסעים בדרכים שרואים את הקברות, וחייב לברך. אמנם דוקא כשרואה את הקרקע שתחתיו קבור המתים, או שרואה המצבה שמונח על הקבר. אבל על ראיית אחורי הקבר או אהל לבד לא מברכים (אג"מ ח"ה סי' לז אות י) ולפי"ז בדרך מירושלים לב"ב שרואים הר המנוחות, אם אינו רואה את הקרקע אין לברך.
  4. לפי"ז, אם ראה קברי ישראל בדרך, ולא בירך, שוב אינו יכול לברך אפי' בתוך בית הקברות בתוך שלשים יום, דכיון שכבר התחייב בהברכה הפסיד ברכתו (שער העין)
  5. גם בשבת אפשר לברך ברכה זו (דינים והנהגות לחזו"א ז ז, דעת תורה רכד יב ועוד)
  6. אם בירך על בית הקברות אחת, ובתוך שלשים יום ראה ביה"ק אחר, דינו כמו שכתבנו גבי ימים, שאין לברך עוד פעם (עי' לעיל)
  7. אף אם נוסף קבר חדש בנתיים, לא נוהגים לברך עוד פעם בתוך שלשים יום (הליכות שלמה, שער העין בשם הגרח"ק שליט"א)
  8. י"א שאונן שבא לקבור את מתו, אינו מברך לאחר סתימת הגולל, דכיון דהי' פטור כשהגיע, שוב אינו מברך. ואינו מברך כל ל' יום (שער העין בשם אשל אברהם, כה"ח שם, וכן מצדד במנחת שלמה צא כה) וי""א שיברך לאחר סתימת הגולל (שם בשם הגראיש"א זצוק"ל, בצל החכמה ה כז. ועי"ש שמביא שכן נהג למעשה הגריש"א זצוק"ל בלויית בתו)
  9. י"א שאם יש גל של אבנים או מבנה מעל הקברים [כמו שיש בקרית ספר ועוד מקומות, שמצאו שם קברים של יהודים, וסגרו את המקום עם מבנה וכדומה], גם על זה אפשר לברך ברכה זו (שער העין בשם הגריש"אר זצוק"ל) וי"א שרק אם הוא צורה של קבר (שם בשם השבט הלוי שליט"א) ויש מסתפקים בכל אלו (שם מהגר"נ קרליץ והגר"ח קניבסקי שליט"א)
  10. הרואה קברי עכו"ם, אומר "בושה אמכם מאוד, חפרה יולדתכם, הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה" (שו"ע רכד יב) ויש שנהגו לאומרו אפי' בתוך שלשים, כיון שאינו ברכה (הגר"ש דבליצקי ראה את הגר"ד בהר"ן זצוק"ל שבירך בתוך שלשים)
  11. כשנכנס לבית הקברות, יכניס את הציצית משום לועג לרש (שו"ע או"ח כג א) וכן לא ידבר שם בדברי תורה (שו"ע יו"ד שכז ג) ולא יאכל וישתה שם (שו"ע יו"ד סי' שכח)

דינים שונים

 

 

  1. כתב המהרש"א [שבת קיט] "גם הבחורים מבטלין רוב הימים בבין הזמנים והולכים ברחובות בביטולים וטיולים וכו' וכו' ויש לכל ירא ה' וחרד לשום לבו לכל זאת ומי שבידו למחות ימחה ויוכיח זה את זה על כל זאת" עכ"ל המהרש"א.
  2. כל אחד צריך לקבוע לעצמו וללמוד לפחות ארבע שעות ביום בימי בין הזמנים (מכתב גדולי הדור משנת תשל"ב ובראש החתומים הגרא"מ שך זצוק"ל והסטייפלר זצוק"ל)
  3. יקפיד על לימוד בספרי יראה ומוסר בכל יום (מ"ב סי' א ס"ק יב וסי' תרג ס"ק ב)
  4. אנשי מעשה רגילים לתת צדקה לפני יציאה לדרך (ספר חסידים תתרנו סמ"ג סמ"ק של"ה חולין דף פד א"ר סי' קי)
  5. טוב ללמוד קודם יציאתו לדרך (א"ר סי' קי סק"א כה"ח אות כד)
  6. י"א כשאדם יוצא מן הבית יניח ידו על המזוזה ויאמר ה' ישמר צאתי וגו' (רמ"א יו"ד סי' רפה סעי' ב) וכשיוצא לדרך חוץ לעיר יניח ידו על המזוזה ויאמר בשמך ט"ל אטל"ה כי ע"ל בגימטריא כוז"ו (באה"ט שם בשם המהרי"ל)
  7. ביציאתו לדרך יטול עמו סידור וספר ללמוד (ערוה"ש סי' קי סעי' טו)
  8. נכון לכל יר"ש בעת יציאתו לדרך שיקח עמו הטלית ותפילין שלו, אפי' הוא נוסע למקום קרוב ודעתו לחזור היום, פן יקרה איזה מקרה ויתבטל ממצוה, ובעו"ה יש עוברי דרכים שאין לוקחין עמן אפי' תפילין וסומכין עצמן שבדרך ישאלו מאחרים, ועונם גדול כי הרבה פעמים מצוי שעי"ז עוברים זמן ק"ש ותפלה כשממתינים עד שיזדמן להם, ועוד שלוקחין תפילין ממה שבא בידם ואין מקפידים אם הקשר של ראש הוא לפי מדתו או לא (מ"ב קי סק"כ) וכן נהג מרן החזו"א אף כשהי' דעתו לחזור באותו יום. ושמעתי מהרב ישעי' עפשטיין שליט"א שהגר"ח קניבסקי שליט"א לא יוצא מהעיר בלי תפילין.
  9. י"א שיקח עמו ציצית נוספת שמא יפסל ויתבטל מהמצוה (כה"ח בשם א"ר סי' קי ס"ק כג)
  10. יזהר כל אדם שיהי' לו פת אפי' הולך במקום קרוב, כי כמה פעמים שיקרה מקרות ר"ל בדרך (מ"ב סי' קי סק"כ)
  11. המהלך בדרך צריך להרעיב עצמו מעט, כי השביעה קשה אז למעיים (מ"ב קי סק"כ)
  12. יזהר לא לתכנן הנסיעה בשבת (שו"ע סי' שז) ובמוצ"ש אסור לברר בטלפון מזג אויר עד שיעבור זמן שהי' בידם לערוך המדידות וההקלטות במוצ"ש (ס' מאור השבת ח"א סי' יח הערה סה בשם הגרי"י פישר זצ"ל)
  13. הדר בשכירות, ורוצה להשכיר דירתו לבין הזמנים, אף שכתוב בחוזה שאין להשכיר דירתו בלי רשות של בעל הבית, מסתבר שלתקופה קצרה אין בעה"ב מקפיד בזה (הגרי"א דינר בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א, אא"כ יודע שמקפיד)
  14. אסור על פי דין לנסוע עם נהג שאינו שומר על חוקי התנועה (הגרי"א דינר שליט"א בשם הגרא"מ שך זצוק"ל)
  15. אם נוסע למקום שיש גוים, יזהר שלא יגעו בהיין ומיץ ענבים, אא"כ הוא מבושל. וי"א ש"מפוסטר" אינו כמבושל (מנחת שלמה, הגריש"א זצוק"ל)
  16. יש לזכור לא לטלטל שום דבר במקום נופש, אא"כ יודע בבירור שיש שם עירוב טוב, ומי שעושה עירוב לבד יש לעשות שאלת רב, כי הרבה דברים יש שפוסלים את העירוב. וכן בחדר מדריגות צריך לעשות עירובי חצירות (הגרי"א דינר)
  17. לא יעבור תחת גשר שמתחתיו זורם מים אם לא עברו בו מים מ' יום (הוריות יג ע"ב) ולא ישתה ממי נהרות וכו' אלא בשתי ידיו או בכלי, ובלילה לא ישתה כלל (חו"מ סי' תכז סעי' ט ורמ"א יו"ד קטז ה) ולא ירכב על חמור וכדומה רק כשיש עליו אוכף (שו"ע אה"ע סי' כג סעי' ו)
  18. אין לצלם או להסריט את זריחת השמש או שקיעתה, וכ"ש כשהשמש במילואה (יו"ד סי' קמא סעי' ב. ועי' שבט הלוי ח"ז סי' קלד ומנח"י ח"י סי' עב)
  19. אסור למנות האנשים בטיול אלא ע"י דבר אחר, כגון מספר הכובעים וכדומה (רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ד ה"ד) ויל"ע האם מותר לספור עם הפסוק הושיעה את עמך וגו' דאולי אסור להשתמש בפסוקים, ולא מצינו שמותר אלא לדבר מצוה (פר"ח ריש סי' נה)
  20. האוכל בשוק דומה לכלב, וי"א שפסול לעדות (קידושין מ' ע"ב, שו"ע חו"מ סי' לד סעי' ח) והני מילי בפת אבל בדבר אחר לא, ומ"מ בן תורה ימנע את עצמו לגמרי מלאכול בשוק (מסכת כלה פרק י)
  21. לא יאכל וישתה בעמידה, וכ"ש בהליכה (גיטין דף ע, ור"מ הל' דעות פ"ד ה"ג, א"ר סי' קע סק"כ ובאה"ט שם סקט"ז)
  22. כשאפשר לקנות אוכל בין מיהודי ובין מנכרי, וההכשר בשניהם שוים, חייב לקנות מהיהודי (שעה"צ סי' תרמח סקע"ו) ואפי' אי הוה יותר יקר אצל היהודי (שו"ת הרמ"א סי' י, חת"ס חו"מ סי' עט)
  23. כוס ששתה בו לא יתן לחבירו לשתות ממנו אא"כ יקנח מקום הפה או ישפוך מים דרך שם (שו"ע או"ח קע סעי' טז)
  24. נרדם בדרך ויש אוכלים מתחתיו לא יאכלם (שו"ע יו"ד סי' קטז סעי' ה. ומסקנת הפוסקים דבהפסד מרובה בדיעבד מותר. וע"ע פת"ש שם סק"ד וסק"ה)
  25.  אסור להסתכל בצלם דמות אדם רשע (מג"א סי' רכה סק"כ)
  26. ההולך בדרך ואין לו מנין להתפלל צריך לילך עד ד' מילין לפניו ועד מיל לאחוריו (שו"ע או"ח סי' צ סעי' טז, וד' מילין הוא ע"ב דקות) וזה תוכחת מגולה לאותן האנשים שהם בעיר ומתעצלים לילך לביהכ"נ (מ"ב שם סקנ"ב. ואם יש לו רכב עי' ביאוה"ל סי' קסג ד"ה ברחוק) ואם יהי' במקום שנמצא מנין לאחר זמן  צריך לחכות שם יותר מי"ח דקות (במקו"ח כ' כחצי שעה) ואם נוסע בבוקר למקום שיש בו מנין, יאמר מקצת ברכות לפני הנסיעה (רמ"א סי' פט סעי' ג)
  27. גם כשאין לו מנין יתפלל בביהכ"נ (שו"ע או"ח סי' צ סעי' ט)
  28. המתפלל בדרך יתפלל במקום שיש מחיצות, ואם אין מקום מחיצות עדיף להתפלל בין האילנות (שו"ע סי' צ סעי' ה. ויבדוק המקום שלא יהי' שם צואה וכדומה)
  29. אין ללכת לראות מקום מסוים בשבת שעי"ז יגרום חילול שבת ע"י אנשי בטחון, ומה"ט אסרו לפתוח קבר רחל בשבת.
  30. לא ילך למשתלות של צמחים וכדומה, במקומות שאין שומרים שמיטה, ובפרט כשצריך לשלם דהוה מסייע ידי עוברי עבירה. וגם כשאין צריך לשלם הוה נהנה מדבר עבירה (פוסקים)
  31. אסור להסתכל בשברי צלמים ופסילים הנמצאים במוזיאון (שו"ע יו"ד סי' קמב סעי' טו)
  32. רחבת כותל המערבי שליד הכותל, יש לו דין קדושת ביהכ"נ, אבל רחבה העליונה אין לו דין קדושת ביהכ"נ (הגריש"א זצוק"ל)
  33. בכניסה בשבת לכותל דרך שער בדיקת מתכת, יש מורים לא ליכנס כשיש עליו מתכת, כי גם בבדיקת "שבת" יש איסור מבעיר (קריינא דאיגרתא ח"ב סי' צא, הגרי"ש אלישיב זצוק"ל) ויש מקילין (הגרשז"א זצוק"ל)

 

בירורים והערות במספר טלפון 03-6783123