באר לחי לפרשת לך לך

הרה"ג ר' אברהם ויינברג שליט"א
מברכי הסנדק לברכי תלמידי החכמים

את שאיפתה לגדל ילדים ליעקב אבינו מבטאת רחל בביטוי הקושר את גידול הילדים אל הברכים: "הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה ... וְתֵלֵד עַל בִּרְכַּי, וְאִבָּנֶה גַּם אָנֹכִי מִמֶּנָּה" (בראשית ל,ב-ג). כך מתרגם אונקלוס "ותליד ואנא אירבי" - ותלד בלהה ואני אגדלנו. הברכים מקבלות את הולד בהגיחו לאויר העולם, כפי שאמר איוב: מַדּוּעַ קִדְּמוּנִי בִרְכָּיִם (איוב ג,יב). על הברכים מגדלים ומשעשעים את היונק - וִינַקְתֶּם עַל צַד תִּנָּשֵׂאוּ וְעַל בִּרְכַּיִם תְּשָׁעֳשָׁעוּ (ישעיהו סו,יב רש"י רד"ק ומלבי"ם). המשך הגידול גם הוא בהשגחה האוהבת על הילד הגדל ומתפתח בין הברכים - וַיַּרְא יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים גַּם בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה יֻלְּדוּ עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף (בראשית נ,כג). מתרגם אונקלוס: "אֶתְיָילִידוּ – וְרַבִּי יוֹסֵף". מפרש רש"י: "גִּדְלָם בֵּין בִּרְכָּיו". ויונתן מתרגם: "כַּד אִתְיְלִידוּ גְזִירִינוּן יוֹסֵף" - יוסף מל אותם וגדלם על ברכיו. גם ברכתם של בני יוסף היתה בין ברכיו של יעקב סבא קדישא: "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו בָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹקים בָּזֶה וַיֹּאמֶר קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶם ... וַיַּגֵּשׁ אֹתָּם אֵלָיו וַיִּשַּׁק לָהֶם וַיְּחַבֵּק לָהֶם... וַיּוֹצַא יוֹסֵף אֹתָם מֵעִם בִּרְכָּיו, וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו אָרְצָה" (בראשית מח/יב).

הברכים כמקום חזק ורגיש מעניקות תחושה זו לתינוק ולילד הגדל עליהן, החש את הרגישות ומקבל את התחושה של היציבות והחוזק. הברכים כמרכז הכח של האדם, מעמידות אותו מול מאמץ גופני או נפשי. לכן בא הביטוי לחולשה גופנית מצום, ממורך לב או מעייפות חזקה דווקא בברכים - בִּרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצּוֹם (תהילים קט,כד). וְלֵב נָמֵס וּפִק בִּרְכַּיִם (נחום ב,יא). כָּל הַיָּדַיִם תִּרְפֶּינָה וְכָל בִּרְכַּיִם תֵּלַכְנָה מָּיִם (יחזקאל ז,יז). "על דרך משל כאילו נמסו שלא יהיה בהם כח מרוב הבהלה" (רד"ק).

חולשת הברכים מושפעת גם מכוחות חיצוניים ורעים הנמצאים בעולם, כהשפעת המזיקים הבאה לביטוי בברכים בדווקא, כי שם מתבטא החיבור שבין הגופניות לבין הרגישות שבנפש. כך אמרו חכמים: "הני ברכי דשלהי [ברכים עייפים] - מנייהו" (ברכות ו,א ברש"י. וראה פנ"י שם ובהרחבה בפתחי שערים לר"א חבר). ממילא גם החיזוק של האדם יבא לביטוי בברכים. כך מלמד ומנחה ישעיהו הנביא אלו שיש להם לב חזק בגלות, הבוטחים בה' יום יום, שהם יבואו ויחזקו את ידי הרפים בגלות - חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם כּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ (ישעיה לה,ג. רד"ק).

התורה הקדושה וחכמינו ז"ל מלמדים אותנו להתבונן בקומתו של האדם - צלם האלוקים. הם שהעמידונו על כוחם המיוחד של הברכים הללו, שיש בהם את החוזק והאבהות הרגישה והם שהמליצו לנו לנצל את כוטחם המיוחד בכדי ליצור את הקשר הנכון של הילדים מלידתם ממש עד לצמיחתם כתלמידים המתאבקים בעפר רגלי החכמים והצדיקים. שם בין ברכיהם, קולטים רגישות נפשית, כח וחוזק ובאיזון המדוייק ובתחושה הבריאה של הנעימות בתורה וביראת ה' נבונה. לכן ממליץ רבי אליעזר הגדול, לנצל את המושג "בין הברכים" כמקום הגידול הרוחני של הדור הבא. "תנו רבנן, כשחלה רבי אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו. אמרו לו, רבינו למדנו אורחות חיים ונזכה בהן לחיי העולם הבא. אמר להם: הזהרו בכבוד חבריכם. ומנעו בניכם מן ההגיון. והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים. וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים - ובשביל כך תזכו לחיי העולם הבא" (ברכות כח,ב). למרות שרבי אליעזר עצמו אמר שיש להיזהר מקירבה זו כדי שלא להיכוות מגחלתם - "הֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוֹרָם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּם" (אבות ב,י). מפרש הרמב"ם: "המשיל זה במי שמתחמם באש, שאם ישב רחוק ממנו יהנה בחומו ויקבל תועלת באורה ואם יפשע בעצמו ויוסיף להתקרב אליו ישרף וישוב לו התועלת לנזק" (פיהמ"ש אבות שם). הקירבה התמימה הילדותית הזו באה להם מתוך שהוריהם הושיבום בין ברכי החכמים, לכן היא מתקבלת בחן בחסד וברחמים ואין בה סכנה של יוהרה או של גישה לא נכונה אל כבודם של חכמי הדור.

כל ילד יהודי המקבל את החותם של אברהם אבינו, גם הוא מונח שם. גם הוא נימול על ברכי הסנדק ובדווקא שם. כך אמר דוד המלך: "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך, אמר לו הקב"ה דוד מה אתה עושה לי, אמר לו אני אשבחך בכל אברי... מילה - מילה ופריעה. ברכי - כריעת ברכיים בתפלה. בברכי אני נעשה סינדיקנוס לילדים הנימולים על ברכי". (מדרש תהלים (בובר) מזמור לה מובא בילק"ש ובראשונים). מפרש בספר הערוך: "'אני עושה סינדוקוס בעת מילה ופריעה' - פירושו בלשון יוני ורומי 'פטרון ופרקליט'". (ערך סנדיקוס). "פטרון" - הוא דמות של אב אחראי וסמכותי המגן עליו. "פרקליט" - הוא הסנגור המבטא את זכויותיו. הסנדק מבטא על ברכיו הן את האבהות והן את הפרקליט החכם ומנחה הדרך הנכונה. שניהם משתלבים במעלה הזו של הסנדק המביע ביציבות ברכיו את רגישותו בייחסו אל התינוק הנימול בשעה שהוא אוחז בו על ברכיו בדווקא.

על אותם ברכים שהם המזבח עליו הוא נימול (מהרי"ל) ייפתח לבו לתלמוד תורה - "המילה מבוא למילת הלב להבין ולהשכיל בתורה ומצות(שו"ת ר"ע איגר א',מב). שם על הברכים גם יברכוהו הוריו וזקניו וישעשעו אותו בהמשך התפתחותו. בין ברכי תלמידי החכמים יגדלוהו לתורה וליראת שמים וירחיקוהו מהגיון מעוות, שאינו תואם את התורה הנלמדת בכח הרגש היהודי האמיתי, היציב והחזק. כצוואת רבי אליעזר הגדול "הזהרו בכבוד חבריכם ומנעו בניכם מן ההגיון והושיבום בין ברכיהם של תלמידי חכמים".

 

לע"נ א"מ הכ"מ יצחק ב"ר אברהם וינברג זצ"ל