שואלים ודורשים בהלכות שביעית [ג]

המשך דיני הפסד פירות שביעית * ועוד

 
  1. פירות שביעית אסור לקלקלם, ואסור לשנות אותם מצורת ההשתמשות הרגילה (רמב"ם פ"ה ה"ב וג') ולכן אסור לבשל פירות וירקות שהדרך לאוכלם חיים. ואם הדרך לאוכלם בין חיים בין מבושלים, מותר (רמב"ם שם) ומותר לבשל לימון ומיץ לימון כדי לעשות תרכיז. אבל אסור לבשל מיץ תפוזים כדי לעשות תרכיז (חוט שני עמ' רנב)
  2. מותר לבשל פירות שביעית שדרכם בכך, אע"פ שמתפורר חלק מהפרי ונאבד, כגון בישול קומפוט שזיפים (הגר"י כהן בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א) וכן מותר לעשות ליפתן מפירות אף שכבוש במשקה יותר מכ"ד שעות שדינו כמבושל, כיון שזה הדרך (הגר"י כהן)
  3. אסור לעשות מפירות שביעית אוכל למשקה, לכן אסור לעשות מיץ תפוחים ומיץ גזר מפירות שביעית (דר"א פ"ה סק"ה מהחזו"א, משפטי ארץ פכ"ב סעי' יא) וכן לסחוט קלמטינות וגזר קשה להקל (חוט שני עמ' רס)
  4. מותר לעשות מיץ תפוזים ומיץ לימונים ומיץ אשכוליות מפירות שביעית כשמתערב בהמיץ מבשר הפרי. אבל אסור לסוחטם בתוך מסננת שעי"ז נפרד בשר הפרי מהמיץ (חזו"א כה לב, מנחת שלמה סי' מו, חוט שני עמ' רמח ועמ' רס, משפטי ארץ שם, דר"א פ"ה סק"ה. ועי' דר"א שם שגם מיץ רימון מותר) ויש להקפיד לסחוט לגמרי את כל הפרי, כדי שלא יפסיד פירות שביעית (שם)
  5. כשעושה מיץ מתפוזים, אסור להוסיף מים עד כדי שלא ירגיש את טעם התפוזים, דזה נקרא הפסד. ואולי רוב מים נגד התפוזים נקרא כבר הפסד (חוט שני עמ' רמח)
  6. כששופך מיץ של שביעית או יין של שביעית מבקבוק, ונגמר הבקבוק, אחרי שגמר לשפוך צריך להטיף ממנו עוד שלש טיפות, ואח"כ יכול לשטוף את הבקבוק (רמב"ם תרומות פי"א הט"ו, דר"א שם, חוט שני עמ' שא) וכן כשגמר לשתות כוס של שביעית, יטיף ממנו עוד שלש טיפות, ואח"כ מותר לשטוף אותו (עמודי ארץ עמ' קכח בשם הגר"נ קרליץ שליט"א)
  7. מותר לרסק פירות וירקות של שביעית רק אלו שדרכם בכך (סדר השביעית ע"פ החזו"א, דר"א פ"ה סק"ה. ועי' דר"א סק"י שכ' שמותר לרסק כגון בננות, גזר, עגבניות, תפו"א, סלק, תפוחי עץ) אמנם אין להפריד את הנוזלים מהפירות והירקות, כי עי"ז הופך אותם למשקה, ואסור כנ"ל. אלא ישאיר את הנוזלים בתוך הפירות המרוסקים (סדר השביעית שם) [כגון, מי שעושה סלט גזר, וסוחט או טוחן את הגזר, לא יוציא את הנוזלים מהגזר – דר"א פ"ה סק"ה] וי"א שאם הנוזלים מפריע להכנת המאכל, מותר להוציא אותם (משפטי ארץ פכ"ב הערה 26 בשם הגרי"ש אלישיב. ומצוי בפשטידות של ירקות, שהנוזלים מפריעים להכנתם)
  8. אין לעשות ליקר מאתרוגים של שביעית, אבל מותר לעשות ריבת אתרוגים (הגר"י כהן בשם הגר"נ קרליץ שליט"א) ויש מסתפקים האם מותר גם כשמאבד את תואר הפרי, האם נקרא דרכו בכך או לא (הגר"י כהן)
  9. י"א שלא ירסק לגמרי עגבניות וחצילים, אלא ישאיר קצת מתואר הפרי. וכן לא ירסק בצל לגמרי כדי לשים אותם בדגים, אלא ישאיר בו מתואר הפרי. ואם הבצל מעורב כבר עם הדגים, מותר לרסקו לגמרי (חוט שני עמ' רנז)
  10. מותר לרסק גזר. ומותר לאכול גזר חי (דר"א שם בציון ההלכה אות כד בשם החזו"א)
  11. מותר לרסק פירות וירקות לילדים, אע"פ שאין הדרך לרסק אותם לגדולים. וכן מותר לקלף לקטנים, אף שאין הדרך לקלף לגדולים (משפטי ארץ פכ"ב הערה 35 בשם הגרי"ש אלישיב זצוק"ל)
  12. מותר לקלף פירות וירקות של שביעית, רק אלו שדרכם לקלף כל השנה (חזו"א יד י) ולכן אין לקלף עגבניה, משמש ושזיף (משפטי ארץ פכ"ב סעי' יט מהגריש"א, משנת הגרי"ש עמ' פ. וכ"כ בציון ההלכה פ"ה אות כה מהגרי"ש, אלא ששם לא מפרט מה) ואם מקלף ביחד עם חלק של הפרי באופן שהוא עדיין ראוי לאכילה, מותר אע"פ שאין דעתו לאוכלה (ציון ההלכה שם. ועי' משפטי ארץ שם שכ' דדוקא כשמקלף חתיכה עבה) ויש מקילים בקילוף עגבניות, אם יש אנשים שרגילים לקלפם (חוט שני עמ' רנב)
  13. מותר לקלף פירות וירקות שהדרך לקלף לילדים, אע"פ שאין הדרך לקלף עבור גדולים. וכן מי שנוהג לקלף מחמת שהוא איסטניס, מותר גם בשביעית (עמודי ארץ עמ' קל בשם הגר"נ קרליץ שליט"א)
  14. מותר להסיר קצוות הירק וכדומה כדרך כל השנים. וצריך לשמרו בקדו"ש (עמודי ארץ עמ' קכט ע"פ דר"א פ"ה סקי"ח)
  15. מותר לתת פירות שביעית לתינוק, אע"פ שמפרר אותו דרך אכילתו. אבל אם רואה אותו מפסידו בידים, יש למנעו. ואם הגיע לחינוך, צריך להזהירו מלהפסיד פירות שביעית (חוט שני) ואם יש מאכל מסויים שתמיד מפסידו, אע"פ שאוכל קצת ממנו אסור לתת לו (שם)
  16. מותר להפוך משקה לאוכל, כגון להקריש משקה (משפטי ארץ פכ"ב סעי' יז בשם הגריש"א זצוק"ל, דר"א פ"ה בציון ההלכה אות יח בשם הגרי"ש) ויש אוסרים (ערוה"ש העתיד פכ"ד. ועי' דר"א שכ' עליו "וצ"ע". ומוסיף שבדבר שדרכו בכך בודאי מותר)
  17. אין לשתות כוס של מיץ הקדוש בקדו"ש, כשיודע מעיקרא שאינו רוצה לשתות את כולו, דכיון שמקפידים לא לשתות מפיו של השני, נחשב שמפסידו בידים. אבל אם הי' דעתו לשתות את הכל, מותר להפסיק באמצע  (הגר"י כהן מהגר"נ קרליץ שליט"א) אמנם מותר לערבב שאריות של אוכל הקדוש בקדו"ש מכמה צלחות, דכיון דאינו אוכל אותו רק מחמת פינוק, אין זה נקרא הפסד (מים חיים בשם הגראי"ל שטינמן שליט"א והגר"ח קניבסקי שליט"א)
  18. אסור ליגע במאכלי שביעית לפני נטילת ידים של הבוקר, דכיון שיש רבים שמקפידים לא לאכול את זה, הרי הוא מפסידו בידים (הגר"י כהן בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א, ע"פ רמב"ם פ"ה ה"ז, שאסור ליגע בפירות שביעית בידים טמאות)
  19. מותר להדליק נרות שבת ויו"ט עם שמן של שביעית, אבל אסור להדליק נרות חנוכה עם שמן של שביעית (דר"א פ"ה סקמ"ט בשם החזו"א, תורת הארץ פ"ח, משפטי ארץ פכ"ב) וי"א שגם נרות חנוכה מותר להדליק עם שמן של שביעית (מנחת שלמה סי' מב)
  20. נרות ביהכ"נ מותר להדליק עם שמן של שביעית (דר"א פ"ה סעי' ח בסוף ביאוה"ל ד"ה שמדליק, מנחת שלמה שם)
  21. נרות יא"צ אסור להדליק בשמן של שביעית (דר"א בביאוה"ל שם, תורת הארץ)
  22. י"א שמותר לשלוח מנות בפורים עם פירות שביעית (שלמי תודה פורים סי' כט בשם הגרא"מ שך זצוק"ל, משפטי ארץ פ"כ סעי' ה מהגרש"ז אוירבך זצוק"ל) אבל אסור להחזיר משלוח מנות בפירות שביעית, דהוה כעין פורע חובו (שו"ת תורה לשמה סי' קצג, דר"א פ"ו בציון ההלכה אות קכא) וי"א שלכתחילה יש ליזהר מלשלוח מנות עם פירות שביעית מי שעדיין לא יצא ידי המצוה, וצ"ע (דר"א שם)
  23. מותר להשתמש ביין של שביעית לד' כוסות  ולקידוש ולהבדלה (חזו"א טו ז) אמנם יש להניח צלחת מתחת הגביע, כדי שהיין שנשפך לא ילך לאיבוד (משפטי ארץ פכ"א סעי' ה)
  24. אסור לכבות נר הבדלה עם יין של שביעית (חוט שני עמ' רמח, משפטי ארץ פכ"א סעי' ו, דר"א פ"ה בציון ההלכה אות יט) ויש ליזהר לא לתת מהיין לתוך עיניו, ולא לתוך הכיסים (חוט שני ודר"א שם)
  25. לא יטיף מיין של שביעית בשעת מנין המכות בליל הסדר (דר"א פ"ה בציון ההלכה אות יט, משפטי ארץ שם. ועי' בדר"א שם, שכיון שאין לשנות מן המנהג, לא יקח יין של שביעית לכוס שני) ואסור למוהל לעשות מציצה ביין של שביעית (חוט שני עמ' רמח)
  26. אסור לאכול פירות שביעית אכילה גסה (חוט שני עמ' רסד, משפטי ארץ פכ"א מתורת הארץ פ"ח) וגדר אכילה גסה הוא, כל שקץ במזון זה (שו"ע או"ח תריב ו)
  27. מותר לשים יין או מיץ פירות לתוך עוגה (חוט שני עמ' רס) וכן מותר לסחוט לימון לתוך עוגה או לתוך התה (חוט שני שם)
  28. בפורים מותר לשתות יין של שביעית אע"פ שמשתכר מזה, אבל אם כבר לא מרגיש טעם היין בגלל השכרות, הרי זה אכילה גסה, ואסור להמשיך לשתות (חוט שני עמ' רסד)
  29. מותר לשתות יין של שביעית להרגיע כאבים. וכן מותר לתת לתינוק יין של שביעית להרגיע כאבים (חוט שני עמ' רסד)
  30. סוכר או מלח שקנו עם "דמי שביעית", מותר לערבם במים כל זמן שמרגישים את טעם הסוכר והמלח, אבל אם כבר לא מרגישים את הטעם, הרי זה בכלל הפסד (חוט שני עמ' רסד)
  31. תבשיל של שביעית, אסור לטעום כשהוא עדיין חי ולא מבושל, כיון שאין זה דרך אכילה (חוט שני עמ' רסד) ולכן אסור לאכול אתרוג כמו שהוא [לאלו שאוכלים אותו לסגולה], כיון שאין הדרך לאכול אותו חי (הגר"י כהן שליט"א)
  32. "חריין" [חריף] שאוכלים בליל הסדר, שהוא קדוש בקדושת שביעית, מותר לאכול אותו חי בליל הסדר (שו"ת מנח"י ח"י סי' קיח בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א)
  33. אסור לאכול שמן זית של שביעית כמות שהוא, לרפואה (ר"ש בשם הירושלמי) אבל להכניס בתוך סלט מותר.
  34. דרך העולם, כשעושים ריבת אתרוגים, מבשלים את האתרוגים במים כמה פעמים, ומחליפים את המים כל פעם. ואם המים האלו מרים הם, מותר לזורקם (חוט שני עמ' רנד) אסור לשים בשמים של ציפורן באתרוג של שביעית (חוט שני שם)
  35. אין חיוב להציל פירות שביעית, דהאיסור הוא להפסיד דוקא. לכן אם רואה פירות שביעית במקום חם או בשמש או בגשם, אינו חייב להרים אותם. אמנם חייבים למנוע מאנשים לדרוס עליהם, לכן אין להניחם במקום שדורסים אנשים (חוט שני עמ' רסו)
  36. הלוקח מנה ממאכלי שביעית, לכתחילה יזהר לא לשים בצלחת יותר ממה שיכול לאכול, כדי שלא יבוא לידי הפסד (עמודי ארץ עמ' קכד בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א) וכן ראוי להזהיר את הילידים ע"ז (שם בשם הגר"ח) [ועי' ספר פירות שביעית פי"ט סק"א, שהגרי"ז זצוק"ל הקפיד לא לשייר כלום מפירות שביעית, והי' אוכל את כל השיריים]
  37. מאכל אדם, אע"פ שאין אדם שיאכלם, אסור ליתנו לבהמה. ואם נפסל מאכילת אדם מותר (חוט שני עמ' רסה) וקליפות שראויים לבהמה, אע"פ שיש עליהם מעט מהפרי, מותר לתת אותם לבהמה (הגר"י כהן מהגר"ח קניבסקי בשם החזו"א)
  38. אסור לתלוש פירות שביעית מן המחובר לפני שנעשו ראויין לאכילה. ובדיעבד אם נפלו או נתלשו, מותר באכילה (רמב"ם פ"ה הט"ו, דר"א סקק"ז בשם החזו"א) אמנם מותר לתלוש עגבניות או בננות או אבוקדו קודם בישולם, על מנת שיגמר בישולם בבית (ציוה"ל שם ס"ק קצז מהחזו"א) ופירות ערלה מותר לתלשם מיד, אבל לא לשבח את האילן (חוט שני עמ' רכ)
  39. אסור לקנות מיץ גזר, וכן כל דבר שאסור לסחוט, ממי שסחט אותו באיסור, כיון שמסייע ידי עוברי עבירה (חוט שני עמ' רסא)
  40. בקבוק יין, הקדוש בקדושת שביעית, ואסור בשתיה [כגון מהיתר מכירה וכדומה], מותר לקבור אותו באדמה, ואין זה נקרא הפסד (הגר"י כהן בשם הגר"נ קרליץ שליט"א. ועי' חזו"א [ה י] שמשמע שגם פירות שביעית מותר לקבור באדמה כשאין חשש שיצמח מהם. ואצל החזו"א היו מניחים את השאריות של שביעית על האדמה בחצר עד שנרקבו)
  41. י"א שאין להפריד בשבת ויו"ט בין שאריות של אוכל שיש בו קדו"ש, לבין השאריות שאין בו קדו"ש, כדי להניח בפח שמיטה, משום איסור בורר (מבית לוי בשם הגר"ש ואזנר) וי"א שאין בזה איסור בורר, כיון שמותר לברור פסולת מפסולת (שם בשם הגר"נ קרליץ)

תיקונים והוספות לחלק ב'

  • בסעי' לד הבאנו את החוט שני שמקיל למשוח את המחבת עם שמן של שביעית. אמנם עי' בחוט שני עמ' רמח, שהיינו דוקא אם רוצה להוסיף טעם השמן להמאכל, אבל אם מושח שמן רק כדי שלא ידבק המאכל, אסור.
  • עי' כאן בסעי' יא, שיש שם הוספה מהחוט שני גבי עגבניות, שלא הבאנו בחלק ב' סעי' כח.
  • הוספה על מה שכתבנו לגבי שמן של שביעית: שמן של שביעית שייך רק בשמן זית, כיון ששאר שמנים אסור לעשות מפירות שביעית, דהרי אסור לסחוט פירות שביעית.

ומה שכתבנו בסעי' לב בשם הגרי"ש, דשמן שנשאר לאחר הטיגון, אסור להפסידו כ"ז שראוי להדלקה, כמעט לא משכח"ל שיפסד מהדלקה. והעצה היא כמו שהבאנו מהגר"נ קרליץ, שאפשר להכניסו לבקבוק ולקבור אותו באדמה.

וכל זה בשמן של שביעית, אבל אם טיגן תפו"א של שביעית, בשמן של שישית, אף שהשמן נהי' קדוש בקדו"ש, א"צ להמתין אלא שיפסד מאכילה, ולא מהדלקה, כיון שכל הקדושה הוא מחמת האוכל שבו (הגר"י כהן שליט"א)

  • בסעי' כב בענין גרם הפסד הבאנו מהדר"א בשם הגרי"ש זצוק"ל והחוט שני שמקילים בזה. אמנם בשו"ת מנחת יצחק [ח"י סי' קיט] כ' לכתחילה להחמיר בגרם הפסד. וכן מחמיר בזה בשיעורי הגרמ"מ לובין שליט"א. גם במשנת הגרי"ש כ' להחמיר בזה לכתחילה.
  • בסעי' כז גבי קילוף פירות וירקות, הבאנו מהחזו"א, שמותר לקלף אפי' קליפה עבה, ואינו נקרא הפסד כיון שכל סוגי קילוף מותר. וכן כ' בחוט שני עמ' ש' בדעת החזו"א. אמנם עי' בעמודי ארץ עמ' קל, שמביא מהדר"א [פ"ה סוסקי"ח], ומספר פירות שביעית עמ' שנח, שאסור לקלף קליפה עבה. וכן מביא שם מהחזו"א [יד י] שיש שיעור בדבר. וכ' שם שגם הגר"נ קרליץ שליט"א הסכים לו. ועי' ספר פירות שביעית שהגרי"ש זצוק"ל אסר להשתמש עם מכונת קילוף, כיון שהוא מוריד קליפה עבה. ובחוט שני מקיל בזה. אמנם בספר עמודי ארץ שם שמע מהגר"נ קרליץ שצידד להחמיר בזה.

 

בירורים והערות במספר טלפון 03-6783123  *  הלכות אלו אפשר להזמין במייל   7166613@gmail.com

 

 

לע"נ הרה"ג ר' אביגדור נחמיה בן הר"ר מיכאל פוזן זצ"ל * לרפואת  הר"ר רפאל בנימין בן בלימא רייכל שיחי' לאוי"ט

לע"נ מרת חנה בת רבי שמעון דוד קאופמן ע"ה * הרב שלום יהודה בן רבי אברהם מנחם הלוי הוכמן זצ"ל

לע"נ הר"ר משה בן הר"ר שמחה זצ"ל * להצלחת התורם ברו"ג * להצלחת הזיווג ברו"ג