שואלים ודורשים בהלכות ט"ו בשבט

  1. בט"ו בשבט נוהגים האשכנזים להרבות במיני פירות של אילנות (מ"ב סי' קלא) וכן בבני ספרד יש נוהגים כן (כה"ח שם)
  2. היו לפניו מיני פירות הרבה, ודעתו לאכול מכולם, אם ברכותיהן שוות ויש ביניהם ממין שבעה, מקדים ממין שבעה אע"פ שאינו חביב, ואפי' אם הוא חצי פרי והשאר שלם (שו"ע סי' ריא סעי' א ומ"ב סק"א וסק"ד, ועי' מ"ב סקי"ג שפוסק כדעה ראשונה בהמחבר) ואפי' אם מין השבעה הוא מחו"ל ושאר הפירות מא"י, מברך על מין שבעה תחילה (תשובות והנהגות ח"א סי' קפח) ואם יש שם פרי שצריך לברך עליו שהחיינו, נחלקו הפוסקים האם יברך קודם על מין שבעה או על הפרי שצריך לברך עליו שהחיינו. וי"א דיסיר המין שבעה מהשלחן (או לכסותו), ויברך על הפרי שצריך לברך עליו שהחיינו, ויכוין לפטור המין שבעה (הגר"ש דבליצקי שליט"א בהסכמתו לס' ברכת השיר והשבח)
  3. אם אין שם ממין שבעה וברכותיהן שוות מקדים החביב (שו"ע שם) ואם אין שם חביב, י"א שיקדים פירות שנשתבחו בהן א"י, כגון אגוזים ותפוחים (כה"ח סק"ז)
  4. היו לפניו מיני פירות ואין ברכותיהן שוות, אפי' יש בהן ממין שבעה, איזה מהן שירצה יקדים. וי"א שצריך להקדים החביב (שו"ע שם) והעיקר כהי"א שהוא דעת רוב הפוסקים (מ"ב שם סק"ט) וי"א דאם פרי העץ שלם והחביב שהוא פרי האדמה אינו שלם, מקדים השלם (דה"ח) ויש מסתפקים בזה, דאולי חביב קודם לשלם ולשבעה (שעה"צ שם סק"ה)
  5. חביב היינו המין שרגיל להיות חביב עליו, אפי' אם עתה חפץ במין השני (שו"ע שם) ומ"מ המברך על מה שחביב עכשיו יש לו על מי לסמוך (מ"ב שם סקי"א) אמנם משכ' לעיל בסעי' ד' שחביב קודם באין ברכותיהן שוות, אם פרי העץ חביב עליו עתה, אף שבדרך כלל אינו חביב, לכו"ע מקדים פרי העץ (ביאוה"ל סוד"ה וי"א)
  6. ברכה מבוררת קודם לברכה שאינה מבוררת, ולכן העץ קודם לשהכל, והאדמה קודם לשהכל, והעץ והאדמה מקדים איזה שירצה וי"א שהעץ קודם (שו"ע שם סעי' ג) ויש לנהוג כהי"א (מ"ב ושעה"צ שם)
  7. כל הקודם בפסוק ארץ חטה ושעורה קודם לברכה, וכל הקרוב לארץ בתרא קודם לברכה (שו"ע סי' ריא סעי' ד) ואפי' אם שאר המינים שלימים או חביבים (מ"ב שם) וסדר הדברים כך הוא: המוציא, מזונות, זית, תמר, גפן, תאנה, רמון.
  8. סדר הברכות הוא: המוציא, מזונות, גפן, העץ, האדמה, שהכל. וסימנך "המג"ע א"ש".
  9. ברכת מזונות קודמת להכל, ואפי' לזית (מ"ב סקכ"ה) חוץ מאורז שאינו קודם ליין ומין שבעה (פמ"ג בסדר המעלות בסוף הסימן אות ב', וכה"ח סקכ"ז)
  10. בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא (שו"ע סי' רו סעי' א) ואם רוצה לאכול עוד פירות על סמך ברכה זו, י"א דרק מה שלפניו על השולחן אפשר לסמוך על ברכה זו, ולא על מה שהביאו לו אח"כ (ערוה"ש סעי' ג) וי"א דגם על מה שהביאו אח"כ מועיל, כיון שהי' בדעתו גם על מה שיביאו (שו"ת באר משה ח"א סי' ח)
  11. בירך על פרי האדמה בורא פרי העץ לא יצא (שו"ע שם) אמנם על "חמוציות" (cranberries) שמנהג העולם לברך עליהם האדמה [כיון שגודל על עץ נמוך – כ"כ הגרשז"א זצוק"ל ע"פ המ"ב רג ג], בזה אם טעה ובירך העץ יצא, כיון שיש שיטות שברכתם העץ.
  12. המסתפק על פרי מהו ברכתו, מברך בורא פרי האדמה שפוטרת את העץ (שו"ע סי' רו סעי' א) וי"א שעדיף שיאכל עוד דברים שברכתם בודאי העץ והאדמה ויכוין לפטור את המין שלפניו (פמ"ג סי' ריא מש"ז סק"ב)
  13. על הכל אם בירך שהכל יצא (שו"ע שם) והיינו בדיעבד, דלכתחילה צריך לברך על כל דבר ברכתו המיוחדת לו (מ"ב סק"ה) וכל ההיתר לברך שהכל היינו דוקא בספק דין, אבל אם יש לו ספק מחמת שלא למד לא יאכל עד שילמד (מ"ב סק"ד) ולא יאמר אפטר בברכת שהכל כי ה"ז בור שקללוהו חכמים, אלא יש ללמוד לידע, ומה שהוא ספק, דינו שהכל. ואם הוא דבר שיכול לפוטרו בתוך הסעודה עדיף טפי (שע"ת סי' רב סקי"ט בשם הא"ר)
  14. התחיל לומר בא"י אמ"ה, וחשב לומר ברכה שאינה מתאימה לאותו מאכל, ונזכר וסיים כראוי, יצא (שו"ע סי' רט סעי' א) וכן אם סיים שלא כראוי וחזר בו תכ"ד יצא (שם סעי' ב) וכ"ז בברכות דרבנן, אבל בברכות דאורייתא עי' בה"ל ד"ה ותוך ומ"ב סק"ו.
  15. שיעור תוך כדי דיבור הוא "שלום עליך רבי" (מ"ב סי' רו סקי"ב) ודלא כהט"ז שכ' שלום עליך רבי ומורי (שעה"צ שם)
  16. האוכל פירות משבעת המינים מברך אחריהם מעין שלש, ואם גדלו בא"י חותם "על הארץ ועל פירותיה", ואם גדלו בחו"ל חותם "ועל הפירות" (שו"ע סי' רח סעי' י) ואם חתם על פירות חו"ל "על פירותיה" יש מסתפקים אם יצא (קצה"ש) וי"א שיצא (שו"ת דבר יהושע) וי"א שבמקום ספק יש לחתום "ועל פירותיה" ויפסיק מעט ויאמר "על הפירות ספק" (תשובות והנהגות ח"ג סי' עה)  [נ.ב. יש לברר אם גדלו בא"י או בחו"ל כדי לדעת נוסך הברכה]
  17. אכל פירות משבעת המינים וכן תפוחים וכדומה, א"צ לברך בורא נפשות על שאר הפירות, דברכת מעין שלש פוטרתן (שו"ע סי' רח סעי' יג) וכן אם אכל רק תפוחים וכדומה ולא ז' מינים, ובטעות בירך מעין שלש יצא (מ"ב סי' רז סק"א) אבל אם שתה יין ואכל תפוחים, אין ברכת מעין שלש של יין פוטר את התפוחים, וצריך לברך גם בורא נפשות (שו"ע שם)
  18. יש מסתפקים, אם אכל פירות מא"י שחותמים עליהם "ועל פירותיה", ואכל גם פירות מחו"ל, האם גם בכה"ג מעין שלש פוטר את הכל (שלמי תודה עמ' נג)
  19. אכל רק פירות האדמה, ובטעות בירך ברכה אחרונה "על העץ", לא יצא (שו"ע רח יג)
  20. בירך בורא נפשות על שבעת המינים, אפי' בדיעבד לא יצא (מ"ב רב מב)
  21. אם אכל כזית ענבים, וחצי כזית תפוח, וחצי כזית בננה [וברכת "על העץ" אינו פוטר את הבננה כנ"ל], אין התפוח מצטרף עם הבננה כדי לברך בורא נפשות, כיון דהתפוח נפטר עם "על העץ". ועל הבננה אינו מברך ברכה אחרונה (שלמי תודה בשם הגראי"ל שטינמן שליט"א) [עוד דוגמא, כגון שאכל כזית ענבים, וקצת בוטנים וקצת שקדים]
  22. אם סחט תפוח וכדומה, ברכתו שהכל ובורא נפשות. ואם בירך על העץ לא יצא (מ"ב רח סג. והדין הזה הוא אפי' אם בין כך מברך "על העץ", כגון שאכל גם מז' מינים וגם סחט תפוח, אפ"ה אינו פוטר, דהרי ע"ז מיירי המחבר שם)
  23. הכניס בפיו שני סוגי פירות, כגון שקדים ובוטנים, וריסקן עד שמאוס להוציאן, ושכח לברך, מסלקן לצדדין ומברך העץ והאדמה (אחי הרה"ג רבי אברהם ישעי' שליט"א בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א)
  24. משקה היוצא מפרי, אין שם פרי עליו ומברך שהכל, חוץ מזיתים וענבים. ולכן המוצץ בפיו המשקה מענבים, אף אם מחזיק הענבים מחוץ לפיו, מברך על המשקה בורא פרי העץ, ואחריו על העץ (שו"ע הרב)
  25. פרי שנתרסק עד שאין שם תואר פרי כלל מברך שהכל (שו"ע הרב) וי"א שעל רסק ענבים מברך בורא פרי העץ, אף שאין שם תואר פרי כלל (הגרי"ש אלישיב זצוק"ל)
  26. משקה הזב מענבים ברכתו בורא פרי הגפן (מ"ב סי' רב סק"ג) וכן ענבים הנמצאים בקערה וזב מהם משקה בתחתית הקערה, אם שותה אותו בכוונת שתיה, ברכתו בורא פרי הגפן, אבל כשאוכל הענבים וביחד יש גם משקה, הרי זה נטפל לענבים ומברכים על הכל בורא פרי העץ (אחרונים)
  27. פרי שעדיין לא התבשל והוא מר ביותר עד שאינו ראוי לאכילה אפי' ע"י הדחק, אינו מברך עליו כלל (שו"ע סי' רב סעי' ב) וכ' המ"ב בדעת המחבר, דאם ראוי לאוכלו ע"י הדחק מברך בורא פרי העץ (מ"ב שם סקי"ח) וכ' המ"ב דדעת הח"א והעוללות אפרים דכשאינו ראוי אלא ע"י הדחק מברך שהכל (מ"ב שם) ואם בישלן או שמתקן באור מברך בורא פרי העץ (מ"ב שם) ודעת הגר"א דאפי' מתקן באור ברכתו שהכל (שעה"צ שם סקי"ח)
  28. פירות הנ"ל שאינם ראויים אפי' ע"י הדחק, אם ריקחן או טיגנן בדבש וכיו"ב, ברכתם שהכל (מ"ב שם סקי"ט)
  29. פירות מבושלין שמביאים לקינוח סעודה, אין באין למזון כלל, וצריך ברכה (מ"ב סי' קעז סק"ד) ויש שמועה בעולם שהח"ח זיע"א חזר בו (כ"כ בס' של רבי שלמה בלוך זצ"ל) ואמר הגר"ח קניבסקי שליט"א ששמע, שמה שאומרים בשם הח"ח זיע"א מדובר על צימע"ס וכדומה, שהוא תבשיל ירקות שאוכלים למתיקה כחלק מהסעודה, אבל על קומפוט שלנו צריך לברך (אליבא דהילכתא גליון 30, וכ"כ בארחות רבינו ח"א עמ' פ"א, ושם מיישב הסתירה)
  30. השותה שמן זית כמות שהוא אינו מברך עליו כלל, דאזוקי מזיק ליה (שו"ע סי' רב סעי' ד) ואפי' חושש בגרונו אינו מברך (מ"ב שם) ואם אכלו עם פת אינו מברך עליו, כי הוא טפל להפת (שו"ע שם) ואם חושש בגרונו ואוכלו עם פת כדי שיוכל לאוכלו, נחלקו הפוסקים אם השמן עיקר או הפת עיקר (מ"ב שם סקכ"ט) ואם חושש בגרונו ושותה אותו עם מי סלקא [וה"ה בשאר משקין – מ"ב שם] ומכוון לרפואה, הוה השמן עיקר ומברך עליו בורא פרי העץ (שו"ע שם) ואע"ג דהמשקה מרובה על השמן (מ"ב סקל"א) ודוקא אם נתן שיעור שמן שמועיל לרפואה (שעה"צ סקל"ג)
  31. קליפות של תפוזים שטיגנן או ריקחן בדבש או סוכר, נחלקו הפוסקים מהו ברכתן, ולכן יש לברך עליהן שהכל, ואם בירך עליהן העץ או האדמה יצא (מ"ב שם סקל"ט)
  32. קליפת אתרוג שטיגנן בדבש וכדומה, ברכתו בורא פרי העץ (אורחות חיים סק"ט בשם מנחת פיתים סי' רה ועוד)
  33. בננה או אבוקדו שנמעכו ע"י מזלג או סכין לא נשתנה ברכתן (ע"פ שו"ע סי' רב סעי' ז) וכן "פופקרן" לא נשתנה ברכתו ומברך האדמה (הגר"מ פיינשטיין זצוק"ל וחזר בו ממשכ' בשו"ת אה"ע סי' קיד, הגרשז"א זצוק"ל בס' ברכת הנהנין ועוד)
  34. פירות כגון תפוחים ואגסים שבישלן וריסקן לגמרי עד שלא נשאר שום חתיכה של פרי, מברך עליו שהכל, ואם בירך העץ יצא (ע"פ רמ"א סי' רב סעי' ז' ומ"ב שם סקמ"א) ויש מחמירים לברך על פרי שלם לצאת מספק ברכה (כן מובא במנחת שלמה ח"א צא ג)
  35. ממרח תמרים וחמאת בוטנים וכדומה מברך עליהן שהכל (שו"ע הרב סעי' יז ועוד) וירא שמים פוטרן במאכל אחר כיון שנחלקו הפוסקים בזה (עי' שו"ת רבבות אפרים ח"ו סי' צא)
  36. תפוחי אדמה שמיעכן מברך עליהן האדמה (מ"ב שם סק"מ) וכן חומוס או חצילים שבישלן ומיעכן לגמרי מברכים האדמה, אבל אי ריסקן עם מכונה ברכתן שהכל (פוסקים ע"פ מ"ב הנ"ל)
  37. פירות וירקות הגדלים בעציץ שאינו נקוב, יש מסתפקים על ברכתם (חיי"א כלל נ"א סי"ז) ומסקנת הפוסקים שברכתם הוא כאילו גדלו בקרקע עצמו (שדי חמד, שבט הלוי סוף ח"א בהערות לסי' רד, ועוד)
  38. נטל בידו פרי לאוכלו ובירך עליו, ונפל מידו, ונאבד או נמאס, צריך לחזור ולברך, אע"פ שהי' מאותו מין לפניו (שו"ע סי' רו סעי' ו) ויש חולקים על המחבר (רמ"א שם) ומסקנת המ"ב וביאוה"ל שכל מה שלפניו אינו צריך לברך שוב, אף שלא הי' דעתו מפורש על כך, ומה שיביאו אח"כ, רק אם הי' דעתו עליהם נפטרו בברכה זו (מ"ב שם סקכ"ו וביאוה"ל שם)
  39. בשעת הברכה יש לאחוז את הפרי ביד ימין (שו"ע רו ד) וע"ד הקבלה, אין לתחוב הפרי שמברך עליו בסכין, אף שיאחוז הסכין בימינו (מ"ב שם) שהימין ממנה תוצאות חיים, והסכין הוא כוחו של עשיו המקצר חיים (שו"ע הרב סעי' ח)
  40. האוכל סלט פירות כמנה ראשונה בסעודה יש לברך עליו (הגר"ח קניבסקי שליט"א דולה ומשקה עמ' קג)
  41. הרואה פרי חדש מתחדש משנה לשנה מברך שהחיינו, ונהגו שלא לברך עד שעת אכילה (שו"ע סי' רכה סעי' ג) ואינה אלא רשות דאי לא מברך לא מיענש, ומ"מ ראוי ליזהר שלא לבטלה (מ"ב סק"ט)
  42. אם לא בירך באכילה ראשונה שוב אינו מברך (מ"ב סקי"ג) וכל זמן שעסוק באכילה ראשונה יכול לברך (קיצוש"ע ועוד) ואי לא בירך באכילה ראשונה נכון לברך על פרי חדש אחרת ולכוון לפטור אותו פרי (שו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' פט, בן איש חי פ' ראה אות טו, והיינו לחשוש להשיטות שמברכין אף על אכילה שניה וכמבואר בשעה"צ שם סקט"ו)
  43. אם היו לפניו על השלחן כמה מיני פירות שצריך לברך עליהם שהחיינו, ובירך על א' מהם, פטר את כולם אע"פ שלא אכלם, כיון שהיו לפניו וראה אותם (כה"ח סקי"ח, אג"מ ח"א סי' פז)
  44. נכון לברך קודם שהחיינו ואח"כ יברך ברכה הראויה לה, ובדיעבד אם בירך שהחיינו אחר הברכה לא הוה הפסק (מ"ב שם סקי"א) ולמעשה נחלקו בזה הפוסקים, מנהג הספרדים לברך קודם על הפרי ואח"כ שהחיינו (כה"ח סקכ"ד ועוד) ומנהג אשכנז יש דיעות לכאן ולכאן. י"א שיקדים ברכת הפרי ואח"כ שהחיינו (הגר"א בהוספה למעשה רב אות כא, באר היטב סק"ו, אבני נזר או"ח סי' תנ, ערוה"ש, חזו"א ועוד, ועי' מ"ב כב ג) וי"א שיקדים ברכת שהחיינו (הגר"נ אדלר זצוק"ל, חת"ס, כתב סופר סי' כה, חיי אדם, ערוה"ש)
  45. נחלקו הפוסקים האם אפשר לברך שהחיינו על פירות מורכבים (עי' ביאוה"ל ד"ה פרי) וכ"ז הוא דוקא בפירות הבאים מהעצים שהורכבו זה בזה, אבל פירות שגדלו מגרעיני פירות המורכבים אין בהם איסור כלל (הליכות שלמה כג יח ע"פ חזו"א כלאים ג ז)
  46. פירות החלוקים בטעמם אשר שם אחד יקרא להם [כגון ענבים שחורים וירוקים וכדומה], נחלקו הפוסקים האם צריך לברך שהחיינו על כל א' וא' או לא. ומסקנת השעה"צ הוא, דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד, וטוב יותר שיקח פרי של מין חדש שעדיין לא בירך עליה, ויכוין להוציא גם את זה (שעה"צ סקי"ח) וכ"ז כשהמין השני לא הי' לפניו בשעת הברכה, דאי הי' לפניו, הרי אפי' בשני מינים לגמרי די בברכה אחת (מ"ב סקי"ד ושעה"צ סקט"ז)
  47. אין לברך שהחיינו אלא על פרי או ירק "עונתי", ולכן יש לברר איזה פרי מתחדש משנה לשנה ואיזה פרי אינו מתחדש. ועקב התפתחות הטכניקה, יש שמצליחים לגדלם בחממות כל ימות השנה [כגון בננות] (עי' שו"ע שם סעי' ו)
  48. אם ייבוא הפירות ממדינות אחרות נעשה באופן רצוף, ורואים הפירות בשוק כל ימות השנה, אין מברך עליהן שהחיינו (תשובות והנהגות ח"א סי' רא)
  49. על פירות א"י שחותמים "פירותיה", גם כשאוכלם בחו"ל יש לחתום הכי (שו"ע רח י)
  50. אם אכל גם פירות א"י וגם פירות מחו"ל, יש לחתום "ועל פירותיה", כיון שהוא ברכה יותר חשובה וכוללת את הכל (ארחות רבינו, וזאת הברכה בשם הגריש"א זצוק"ל, הגר"י כהן בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א)
  51. בפירות א"י שחותמים "על פירותיה", י"א שגם סמוך לחתימה יברך "ונודה לך על הארץ ועל פירותיה" (כה"ח רח נח) וי"א שסמוך לחתימה יאמר "ועל הפירות" (ערוה"ש רח י) ובסידורים כתוב "ועל הפירות" כהערוה"ש. ולמעשה אמר לי הגר"י כהן שליט"א ששמע מהגר"נ קרליץ שליט"א, שכשמברך מתוך סידור יאמר "ועל הפירות", וכשמברך בלי סידור יאמר "ועל פירותיה".
  52. אם מסתפק אם הפירות מגיעים מא"י או לא, או אם הפירות מגיעים ממקום שהוא ספק א"י, לא יחתום "פירותיה", אלא יאמר "ועל הפירות" (מ"ב רח נד) ואם חתם "על פירותיה" על פירות חו"ל, יש מסתפקים אם יצא או לא (קצוה"ש ס ה, שלמי תודה עמ' נג) לכן יש לברר היטב מהיכן הפירות מגיעים לפני שחותם "פירותיה", כי הרבה פירות מגיעים ממקומות שהם ספק א"י.

 

בירורים, הערות והנצחות במס' טלפון 03-6783123  * הלכות אלו אפשר להזמין במייל  7166613@gmail.com