מעמד סיום הש"ס

מדי שנה בשמחת תורה אנו נזכרים בנתינת התורה בהר סיני. אנחנו חוגגים את סיומו של מחזור שלם של קריאת התורה שבכתב בבית הכנסת, אך שמחתנו אינה דומה לשל מישהו שסיים סופית מטלה קשה והשתחרר ממנה. אלא, אנחנו מראים מיד – בקריאתו של חתן בראשית – שאנחנו ששים להתחיל מחדש את המחזור הבא. שכן אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחת. כזו היא גם התנהלותנו בסיום מסכת גמרא: אנו קוראים 'הדרן עלך', ומייחלים ללמוד את מסכת זו, ואחרות, עוד ועוד. לפיכך, האם לא יהיה זה יותר נכון לכנות את מעמד סיום הש"ס מעמד 'התחלת הש"ס'

במעמד סיום עריכת הש"ס של מפעל עוז והדר היה טמונה כוונה זו. מועד האירוע ח"י טבת תשס"ח נקבע כציון לנקודת הסוף, סוף המאמץ המרוכז והאדיר, בן עשרים השנים, על-ידי מאות תלמידי חכמים, להוצאת מהדורת התלמוד הבבלי המדויקת ומפוארת ביותר עלי אדמות (כפי שתואר כאן). אך בעיקר, כמו בכל 'סיום', הייתה זו נקודת התחלה: ציון המהפך שמאפשר מעתה לאוהבי התורה ללמוד תורה באיכות ונוחות רבה יותר. שכן הגמרות של עוז והדר לא נועדו עבור הספריות והמוזיאונים, ולא בשביל ספרי השיאים למיניהם; הן נועדו להעלאת החוויה הממשית של הלימוד לרמות גבוהות יותר של דיוק ועומק, רמות שדורות קודמים יכלו רק לחלום עליהן.

 לכן, החגיגה האמתית שבסיום הש"ס של עוז והדר הייתה החגיגה עם לומדי הש"ס, עבורם נעשתה עבודת העריכה; והם אלו שיממשו את הפוטנציאל הגלום בגמרות החדשות.

מעמד הסיום היווה גם הזדמנות מיוחדת להוקיר תודה לאחראים להישג הכביר הזה. בראשותם, כמובן, עומד הגה"צ ר' יהושע לייפער שליט"א, שהגה את החזון הייחודי של מפעל עוז והדר, והשקיע את מיטב שנותיו וכוחותיו במסירות נפש ממש כדי להגשים את חלומו. נדיר הדבר למצוא באדם אחד את השילוב של חזון, תובנה, ויכולת מבצעית וניהולית יוצאת מן הכלל כדי ליישם את חזונו – זאת בנוסף כמובן לגדלות בתורה ויראה, ההכרחיות לכל צעד בתחום זה. בנוסף עליו, תודות מיוחדות נאמרו לפטרוני התלמוד, מקימי התורה הזו, שאלמלא נדיבות ליבם לא יכול היה מפעל זה לצאת לאור היום. ובראשם הנגיד התורני הר"ר חיים הערש פריעדמאן הי"ו, ורעייתו מרת רייזי תחי', שרוחב ליבם ודאגתם להצלחת המפעל היו חיוניים לשגשוגו. במיוחד הייתה תרומת הר' הערשי עצומה ומעוררת יראת כבוד בשנת תשנ"ח, כשמפעל עוז והדר נקלע לקשיים כלכליים, ורק ניצל בזכות תרומתו.

קשה היה למצוא חגיגה מרהיבה ומעוררת השראה כמו חגיגה זו שאורגנה על-ידי מפעל עוז והדר, באולם 'אווניו' בקרית שדה התעופה. רבנים חשובים, ראשי ישיבות, ואלפי לומדי גמרא נהרו מרחבי הארץ לחגיגה. את השמחה שבליבותיהם לא היה כל צורך לעורר, כולם הרגישו מעצמם את התפעלות הלב על ההישג העצום של עריכת כל הש"ס. אך בכל זאת, עוז והדר דאגו להעניק למעמד את כל ההדר והכבוד הראוי לו – בדיוק באותה חריצות בה הם משקיעים בעיצוב הנוח לקריאה והמכובד ביותר במהדורות ספרי הקודש שהם מוציאים לאור. לשם כך, למשל, עשרות נברשות הובאו במיוחד, ווילונות ענק נתלו, כדי לשוות לאולם הרגשה של בית כנסת, מקומם הטבעי של התורה ולומדיה.

הר' משה מרדכי (מונה) רוזנבלום ניצח על תזמורת ענק ומקהלה שכללו את מיטב האומנים, ביצירה שהלחין במיוחד עבור המעמד, 'אתה נגלית'. היצירה המורכבת והמדהימה הרטיטה את כל החושים: את השמיעה, באיכויותיה המוזיקליות יוצאות הדופן; את הראייה, בזכות הפירוטכניקה, מיצג תאורה ומסכי וידאו, בגדר 'וכל העם רואים את הקולות'; ואת הלבבות, בזכות מילותיה, הלקוחות ממדרשים אודות מתן תורה. את האירוע ליוו גם הופעות אחרות, ודברי תורה וחיזוק רבים, והאירוע הועבר באופן ישיר דרך קול הדף וקול התורה. אלו שנכחו במעמד עצמו חזרו עם כמה מתנות: ספר 'ממלכת התורה' שהופק במיוחד עבור האירוע, עם פלפולים ועיונים מאת מיטב רבני מפעל עוז והדר בעניינים הקשורים למעמד; תקליט שמע הכולל את היצירה הייחודית 'אתה נגלית', וניגונים חדשים אחרים, ביחד עם חוברת של מילות הניגונים; וספר 'בני יששכר' בהוצאה חדשה המהודרת ומוגה של עוז והדר.

לסיקור נרחב על אירוע סיום הש"ס לחץ כאן

לצפייה בעלון המיוחד שמסקר את האירוע הייחודי לחץ כאן