מעמד הירושלמי

את יוזמתו של הר' מאיר שפירא מלובלין, ליסוד לימוד של דף יומי בתלמוד הבבלי, המשיך חמשים שנים מאוחר יותר ה'לב שמחה' זצ"ל מגור, כאשר קרא ללימוד יומי של דף בתלמוד הירושלמי. חשיבותו של התלמוד הירושלמי מעולם לא הייתה נתונה לספק, כאשר הרמב"ם למשל, כמו פוסקים רבים אחרים, עשוהו לאבן יסוד לפסיקה לצד התלמוד הבבלי ולעתים אף לפניו. אבל עד היום, הלימוד בתלמוד הירושלמי היה מוגבל בגלל השיבושים הרבים שנפלו בו, ושהקשו מאד על הבנת פשט הגמרא.

בכ"ב שבט תשע"א נפל דבר ישראל. אלפי יהודים נקהלו יחד אל משכן האירועים המפואר 'כתר הרימון,' שבפאתי עיר התורה והחסידות בני ברק, לחגוג את התגלותו מחדש של התלמוד הירושלמי. שכן המהדורה החדשה שיצאה מתחת לידי עורכי עוז והדר ניחנה ממש בפנים חדשות, והמונים רבים שעטו לקדם בברכה ידיד ישן\חדש זה. אכן, מהדורת התלמוד הירושלמי של עוז והדר מציגה בפני הקורא גמרא שלא הייתה מוכרת קודם לכן: מנופה ומזוככת מרבבות שגיאות ושיבושים; מהודקת היטב על ידי רבבות מראי מקום, המאפשרים ללומד להעמיק את עיונו בהסתמך על הקשרים אחרים של הסוגיה הנלמדת; וכמובן, מרהיבה בעיצוב הנוח והקריא האופייני לספרי הקודש של עוז והדר.

עוד לפני כל אלפי מבקשי התורה שהתאספו ביחד להיות חלק ממעמד הסטורי זה, נכספו גדולי ישראל לקדש ולברך בנוכחותם ודבריהם את התלמוד הירושלמי החדש. מנחה האירוע, הר' אברהם אייזען שליט"א יו"ר הנהלת עוז והדר, התכבד לפתוח בדברים המפרשים את חשיבות המעמד, והתייחס לנחת רוח שיש בודאי מכך לאדמו"ר 'הלב שמחה' זיע"א, שממשיכיו – האדמו"ר מגור שליט"א ובניו – נכחו באולם באותו רגע ממש. מיד לאחריו התרומם הקהל על רגליו כדי לכבד את מרן הגאון הר' שמואל הלוי ואזנר שליט"א, שנשא אף הוא דברי תורה בשבח המעמד. בעל 'שבט הלוי' דרש, בין השאר, אודות כך שהתלמוד הירושלמי הוא השלמתו של הבבלי, ועכשיו, הודות למהדורה החדשה, והודות לנדיבותו הרבה של הנגיד המפורסם הר' חיים הערש פריעדמאן, אחדותם התאפשרה.

ראש הישיבה מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א, שנאם אחריו, נשא גם הוא דברים בשבח מחזיקי התורה. הוא הסתמך על דברי הגמרא בקידושין (לג.) המחייבים קימה בפני עושי מצווה, והחיל דברים אלו על עורכי מהדורת עוז והדר ובראשם הגה"צ הר' יהושע לייפער, על עמלם להוציא לאור את מפעלם העצום. בהמשך נאמו עוד גדולי ישראל אחרים, וביניהם הרה"ג מיכל יהודה ליפקוביץ שליט"א, הרה"ג אהרן דוד דונר שליט"א, והרה"ג ברוך מרדכי אזרחי שליט"א. כמה אחרים מגדולי ישראל לא יכלו להגיע לב"ב למעמד, ושלחו אגרות ברכה שנקראו לקהל. הרה"ג ר' צבי ויספיש שליט"א הקריא את אגרתו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל, הרה"צ ר' אהרן מרדכי רוקח שליט"א הקריא את דברי אביו האדמו"ר מבעלזא שליט"א, והרה"ג יוסף סאמעט, מראשי מערכת 'מהדורת פריעדמאן', הקריא את דברי הגאב"ד של העדה החרדית הרה"ג יצחק טוביה וייס שליט"א.

אורחי האירוע חזרו ממנו עם השראה בלתי נשכחת בליבותיהם, וגם עם ערכת שי בידיהם. בערכה זו הם מצאו את חמשת חומשי התורה במהדורה קומפקטית מיוחדת, ערוכים מחדש בעריכת עוז והדר כמובן, וכמו-כן סידור ליום השבת עם פסקי הלכות שכתב חוזה מפעל עוז והדר הגה"צ יהושע לייפער שליט"א מפי מורי ההוראה המפורסמים של ארה"ב. אחד משיאי הערב היה בהופעה האדירה של מקהלת 'רננו חסידים' בניצוח הר' חיים בנט, עם תזמורתו המורחבת של המנצח הר' ראובן בנט, ביחד עם הסולנים הנודעים האחים ניילנדר, הר' משה צבי וינטרויב, הר' יעקב דסקל, והר' משולם גרינברגר. ביחד הם פתחו בשיר שהולחן במיוחד עבור האירוע, ואליהם הצטרפו כעבור כמה בתים גם אלפי הנוכחים באולם. מילות השיר לקוחות הן מהמפורסמים שבמזמורי נעים זמירות ישראל: "עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים, ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו." ואכן, כמה מתאימות היו מילים אלו, כאשר כולם הרגישו, ששערי התלמוד הירושלמי נפתחים עבור דורנו!