הגיע זמן המקרא

500 שנה חלפו מעת עלה "מקראות גדולות" הראשון על מכבש הדפוס בונציה של שנת רע"ז, סמוך ונראה להמצאת הדפוס * יצירה זו ידעה מאז הרבה מהדורות אשר טיפחו את חזותה החיצונית, בעוד יופיה הפנימי עודנו עומד בקרן זוית ורבבות שיבושים מכסים את פניה * במהדורה החדשה של "מקראות גדולות – עוז והדר", התרגומים ופירושי הראשונים הוגהו לראשונה ע"פ כתבי יד ודפוסים מדויקים, נוספו עשרות קטעים חדשים, תוקנו רבבות שיבושים * צורפו עשרות הוספות נכבדות * אף הקנקן זכה לעיצוב מרשים ועימוד מהודר * עד שבאו רבותינו ואמרו: הגיע זמן המקרא

 

מגיש: הרב אברהם יצחק רוטנשטיין

 

לא תהא כהנת כפונדקית?!

בעוד ספרים רבים זוכים לההדרה מחודשת, שרוי ועומד ספר התורה ומפרשיו – שהוא יסוד הספרים כולם – בצער מבלי היות לו גואל, והחיבור "מקראות גדולות" המפאר כל ארון ספרים יהודי נותר עומד בשממנו, עלה כולו קמשונים, כסו פניו חרולים וגדר אבניו נהרסה.

בעת אשר איכשר דרא, וכל שנה מוהדרים ונדפסים מאות ספרים מחדש, מספרי חז"ל דרך חיבורי הראשונים עד ספרי האחרונים, וכולם זוכים לההדרה מתוקנת משובחת, עדיין ניצב ספר הספרים, תורה שבכתב ופרשניה בחשיכה ובאפילה מבלי שיזכו לההדרה מושקעת ולהגהה יסודית. כלום לא תהא כהנת כפונדקית?!

עתה עדנה היתה לו, והגיע זמן גאולתו לזכות בכבוד היאה לו, בההדרה מחודשת של המקרא ומפרשיו רבותינו הראשונים, בהגהה לכתבי יד ודפוסים ישנים מהימנים, השלמת עשרות קטעים, חלוקה נאותה לקטעים, תוספת אלפי מראי מקומות וציונים, וצירוף מדורים חדשים והוספות נכבדות. נגיל ונשיש בזאת התורה, כי היא לנו עוז ואורה.

10 יובלות של ציפייה

500 שנה חלפו מעת עלה "מקראות גדולות" הראשון על מכבש הדפוס בונציה של שנת רע"ז, סמוך ונראה להמצאת הדפוס. מאז ועד היום עברה יצירה מופלאה זו גלגולים רבים, ופורמטים שונים שלה נדפסו באמסטרדם ובבזל, בורשה ובפראג, בלובלין ובוילנה, בלבוב ובפיוטרקוב, בניו יורק ובירושלים, ונפוצו בכל רחבי תבל. לא ראי דפוס זה כחבירו, כאשר בכל בית דפוס לבשה צורה אחרת, הצד השווה שבהן, שפרשני המקרא וכן שלושת התרגומים לא זכו להגהה יסודית למקורות מוסמכים.

מעטים מעלים על דעתם שנפלו שיבושים רבים כל כך במפרשי המקרא הקדמונים המצויים בבית כל אחד, ונלמדים ע"י כל אדם מישראל מידי שבת בשבתו, אך תלמידי חכמים ויודעי ספר מודעים ומכירים בכך שה"מקראות גדולות" הוא כשדה שלא נחרש, לא עובד מעולם, ולא זכה ליחס הראוי לרום מעמדו. ובעלי מקרא מצפים זה עידן ועידנים לההדרה שורשית של תרגומי המקרא ושל פרשני המקרא הראשונים, ולהשקעה במהות ולא רק בעימוד חדש או כריכה ססגונית.

עתה בפרוס השנה החדשה נסגר המעגל עם הופעת המהדורה החדשה של "מקראות גדולות" מבית "עוז והדר", אשר הושקעו בה מאמצים כבירים ומשאבי עתק לסקלה ולנקותה מכל טעות ושיבוש, וכן צורפו לה מדורים חדשים והוספות נכבדות.

בראש הסט נערך מבוא נרחב על התרגומים ומפרשי המקרא הראשונים, פירוט מלאכת העריכה, ודוגמאות רבות לטעויות ושיבושים שתוקנו בו לראשונה.

אחד מקרא ושנים תרגום

שני זרמי תרגומים עיקריים קיימים למקרא, התרגום הבבלי והתרגום הארץ-ישראלי. התרגום הבבלי הוא תרגום אונקלוס המכונה בתלמוד בבלי "תרגום דידן" (קדושין מט.), ואחיו התרגום הארץ-ישראלי הוא תרגום ירושלמי, וכן תרגום המיוחס ליונתן שאף הוא משתייך לחוג תרגומי ארץ ישראל.

התרגום מהווה פרשנות וביאור לתורה שבכתב, כמו שנאמר בענין עזרא הסופר (נחמיה ח ח) וַֽיִּקְרְא֥וּ בַסֵּ֛פֶר בְּתוֹרַ֥ת הָֽאֱלֹהִ֖ים מְפֹרָ֑שׁ וְשׂ֣וֹם שֶׂ֔כֶל וַיָּבִ֖ינוּ בַּמִּקְרָֽא, ודרשו בגמ' (נדרים לז:): "ויקראו בספר תורת האלהים" זה מקרא, "מפורש" זה תרגום [-דמפרש ליה לקרא (ר"ן)]. ולא בכדי קבעו חכמים שיקרא אדם את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום (ברכות ח.).

איתרע מזלם של שלושת התרגומים שבהיות לשונם ארמית שאינה מובנת וידועה למדפיסים, קנו בהם שביתה עשרות אלפי טעויות ושיבושים, עד שהלומד במקראות גדולות המצויים אינו משלים שורה מבלי שייתקל בטעות קלה או חמורה.

כל המקודש מחבירו חָרֵב מחבירו

דומה שהפתגם "כל המקודש מחבירו חָרֵב יותר מחבירו" מבטא ומשקף נכוחה את מצבו הירוד של נוסח תרגום אונקלוס בדפוסי מאות השנים האחרונות. תרגום זה אשר יסודתו בהררי קודש, וניתן לישראל בהר סיני בקדושה ובסילודין (לדעת רש"י בקידושין מט.), סבל מטיפול רשלני של מדפיסים, ובעקבותיו נשתרבבו לתוכו שיבושים רבים, אשר לא תוקנו אף במהדורות חדשות. גם מיעוט הבנתם בנבכי השפה הארמית עמד להם לרועץ.

לראשונה נערך התרגום מחדש ע"י ממלכת התורה "עוז והדר", כאשר בעצת גדולי תורה קבעו יתדותיו על נוסח שנדפס במקראות גדולות ונציה רפ"ד, שהוא יסוד לרוב מהדורות התרגום שנדפסו אחריו, ונתקבל ונתקדש במקהלות ישראל, ועליו סמכו חכמים את ידיהם לומר מקוּדש מקוּדש. ולגירסותיו יש בית אב, שורש וענף במקורות מוסמכים.

במקומות הנצרכים תוקן הנוסח ע"פ ספרים ישנים אחרים ומקורות מדוייקים (כאשר פעמים הובאו שינויי נוסחאות בסוגריים). התרגום נוקה מכל השיבושים שנפלו או הוכנסו בדפוסים מאוחרים. אף בניקוד הושבה עטרה ליושנה וסוקלו שגיאות שנשתרשו בו. והדברים מאירים ושמחים כנתינתן מסיני.

על מחברו של תרגום זה, נוסחיו, השתלשלות העברתו מדור לדור, דרכו ושיטותיו, יוחדו פרקי מבוא נרחבים בראש החומש, אשר שמם יקבנו "נקרא ומתרגם", ונערכו ע"י הרה"ג רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א, ראש בית מדרש "עוז והדר" בבית שמש.

על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו

אף גורלו של תרגום ירושלמי לא שפר עליו, והקטעים הנדפסים ממנו בכל הדפוסים מכילים טעויות רבות, שחלק ניכר מהן נגרם מחמת לשונו המיוחדת וניבו הזר – ארמית גלילית, שלא היתה מוכרת דייה, וכן כתוצאה מתכונתו המיוחדת: ליקוט קטעי תרגום ירושלמי, לעתים מנוסחאות שונות. מציאות זו הובילה גם רבים למסקנה מוטעית כביכול תרגום ירושלמי אינו אלא כעין "שינויי נוסחאות" לתרגום יונתן המכיל תרגום מלא ושלם על כל התורה.

יסודו של תרגום ירושלמי מתקופת התנאים והאמוראים בארץ ישראל. ומצינו בשו"ת הגאונים (הרכבי, סי' רמח): "וששאלתם תרגום ארץ ישראל משום מאן איתמר. [תשובה] אין אנו יודעין תרגום ארץ ישראל מי אמרו, ואף אין אנו יודעין אותו גופו ולא שמענו ממנו אלא מעט. ואם מסורת בידם כי מימות חכמים הראשונים היה נאמר בציבור, כמו ר' אמי ור' אלעא ור' אבון ור' אבא ור' יצחק נפחא, או אפילו בימי ר' אבא ור' חנניה האחרונים שהיו בימי ר' אשי, גם כתרגומא דילן חשוב, שאלמלא כן לא היה נאמר בפני איתני עולם, ואם מחודש הוא דרכו כאשר אמרנו, אע"פ כי רחוק בעינינו מאד שהוא מחודש".

במעלתו של תרגום ירושלמי, כתבו הראשונים (כל בו סי' לז, תשב"ץ קטן סי' קפד) בשם מהר"ם מרוטנבורג "כי מן הדין היה לנו לחזור את הסדר בתרגום ירושלמי, לפי שמפרש את העברי יותר בטוב מתרגום שלנו [-אונקלוס], אך אין מצוי בינינו, ואף כי אנו נמשכים אחר מנהג הבבליים". ורבי יוסף ב"ר משה בעל לקט יושר כותב על רבו בעל תרומת הדשן (ח"א או"ח עמוד נה ענין ב): "וזכורני שהיה מהדר אחר תרגום ירושלמי על השמות מ"עֲטָרוֹת וְדִיבֹן" (במדבר לב לד), ואם לא מצא תרגום קרא אותם ג' פעמים" (וראה תוס' ברכות ח: רא"ש שם פ"א סי' ח).

הושבה המצנפת חזרה העטרה

בשנת תשט"ז גילה החוקר הספרדי דיאז מאצו בספריית הותיקן כת"י שלם של תרגום ירושלמי לכל התורה, וכן נתגלו כת"י נוספים של תרגום ירושלמי על קטעי פסוקים, ונתברר כי התרגום הנדפס בכל הדורות הינו ליקוט פנינים מתוך נוסחאות של תרגום ירושלמי. תמורות הזמנים גרמו שדוקא אחד הנסחים של ליקוט זה, שברבות הימים עלו בו קמשונים רבים מפאת אופיו המיוחד, הוא הוא שזכה להתפשט ולהידפס במקראות גדולות על מהדורותיהם ונודע כ"תרגום ירושלמי", בעוד הנסחים השלמים של תרגום ארץ ישראל שקעו ונעלמו למשך מאות שנים.

מבנה זה של התרגום גרם לשיבושים רבים, ופעמים רבות קטע תרגום על פסוק מסוים נמחק לחלוטין או שנדפס בפסוק אחר, וכן פעמים ששולב ומוזג ב'תרגום יונתן', וגם יד הצנזורה לא פסחה עליו, וזה מלבד השיבושים הרבים המאפיינים את כל התרגומים.

במקראות גדולות עוז והדר הוגה נוסח 'תרגום ירושלמי' לראשונה על פי כתבי יד ומקורות עתיקים. הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף, והועמדה חומת ירושלים על תילה. ציון היא דורש יש לה.

זאת ועוד, במהדורת "מקראות גדולות עוז והדר" נוקד כל נוסח תרגום ירושלמי [וכן תרגום יונתן] עפ"י מקורות מוסמכים וכללי הניקוד הארמי, בהיות תחום זה פרוץ ומשובש בכל הדפוסים. בחשיבותו של העמדת ניקוד מדויק יש להזכיר את דברי הגמרא (ב"ב כא:) ששאול המלך חטא בהורגו רק את הזכרים של עמלק ובשל כך נעקרה מלכותו, וטעותו נבעה מכך שרבו למדו בילדותו (דברים כה יט) 'תמחה את זְכַר עמלק' תחת 'תמחה את זֵכֶר עמלק'.

החיבר יונתן בן עוזיאל תרגום לתורה או רק לנביאים?

רוב הדעות מחזיקות שיונתן בן עוזיאל תרגם את הנביאים בלבד ולא את התורה, וכי התרגום לתורה הקרוי על שמו לא נתחבר על ידו. וההוכחה לכך היא שבגמרא (מגילה ג.) אמרו: "תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו מפי רבי אליעזר ורבי יהושע, תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי", הרי שלא תירגם את התורה כלל. וכן מוכח ממה שלשון תרגום יונתן על התורה שונה מלשון תרגום יונתן שעל הנביאים (ראה חיד"א בשם הגדולים חלק ספרים מערכת ת אות צו, ועוד).

ראיה אחרת העלה רבי בנימין מוספיא ז"ל בספרו "מוסף הערוך" (ערך אשן ב') אשר כתב: "ולפי דעתי יונתן בן עוזיאל לא תירגם התורה, כי מלבד אשר חז"ל לא הזכירו דבר זה, יש ראיה עצומה כי בתרגום התורה נמצא זכר עיר 'קוֹסְטַנְטִינֵי' [-קושטא] בפסוק 'וְצִים מִיַּד כִּתִּים' (במדבר כד כד), אשר לא היתה בימי יונתן בן עוזיאל ונבנית אחר מותו כמה שנים" (וראה עוד בהרחבה במבוא למקראות גדולות).

עם זאת מדובר בתרגום עתיק וייחודי שמשוקעים בו לשונות תרגומים ירושלמיים, וכן דרשות ומדרשים יחודיים אשר לעיתים הם חדשניים וללא מקבילות במקורות אחרים.

לשונו בלולה מניבים ארמיים שונים, כגון ארמית גלילית, ארמית מקראית וארמית בבלית, אשר מקשים מאוד על הלומד. המדפיסים שלא הבינו את לשונו הייחודית, שלחו ידם בקודש והכניסו בו 'תיקונים' לרוב, עד שבמקומות רבים נהפך לספר חתום.

בעוד תרגום אונקלוס צמוד ללשון המקרא ואינו מכיל הרחבות מלבד פרשות השירה וכדו', הרי תרגום יונתן חופשי יותר ומכיל תוספות והרחבות רבות על הכתוב.

צפנת פענח

מלבד העמדת נוסח מתוקן של 'תרגום יונתן' על פי מקורות מוסמכים [ובראשם כת"י המוזיאון הבריטי ADD. 27031 ודפוס ראשון, ונציה ש"נ], וכן ניקוד מדוייק, המשמשים כחצי ביאור בזכות עצמם, נערך עליו לראשונה ביאור יסודי, בהיות לשונו נבדלת משל אונקלוס, ויש בו תיבות זרות רבות. וכן מכיל דרשות רבות על הכתובים, חלקם ברמז ובקיצור, המצריכות ביאור מפורט, אשר בלעדיו הוא כספר החתום. ולא זו בלבד אלא שמשוקעים בו ביאורים מחודשים למקראות, ונדרש לפענח את צפונותיו ולחשוף סתרי רעיוניו.

הביאור המקיף כולל תרגום מילולי לתיבות הקשות ושאינן שכיחות, ציון ופריסת מקורות חז"ל ופירושי הראשונים המאירים את דבריו, דיון בגירסאות השונות שבו, בירורים לשוניים, הגשת דברי מפרשיו השונים [אשר חלקם אינם מוכרים], הבאת מקבילות מתרגומים אחרים [בפרט מנוסחי 'תרגום ירושלמי'], וכן מ'תרגום יונתן' במקומות אחרים, וכן ביאור דרכו בפירוש הכתובים. הוד והדר לפניו - עוז ותפארת במקדשו.

כסף צרוף מזוקק שבעתיים

שיבושים רבים נשתקעו במפרשי המקרא שב'מקראות גדולות' המצויים, והנה עלה כולו קמשונים כסו פניו חרולים, עד שבא לכלל 'ספר תורה שאינו מוגה', ואין איש שם אל לב לערוך את מפרשיו ולתקנם כדת וכראוי, ולהסיר מהם כל נפתל ועקש.

סוגים מגוונים של סילופים נזדמנו לאותו פנדק: קטעים שלמים נשמטו, שורות נדדו ממקומם, משפטים נעו לפסוקים סמוכים, מילים התחלפו בדומות להן, נוספו תיבות המשבשות את הענין, הושמטו מילים נחוצות שבהיעדרן הקטע הפך חסר הבנה, ניקוד משובש קנה לו חזקה, מילה פוצלה לשתים, שתי מילים אוחדו לאחת, ראשי תיבות פוענחו שלא כהלכה, ועוד כיוצא באלו.

על חשיבותה ומשקלה של אות אחת כבר שנינו (עירובין יג.): וכשבאתי אצל רבי ישמעאל אמר לי, בני, מה מלאכתך. אמרתי לו, לבלר אני. אמר לי, בני, הוי זהיר במלאכתך שמלאכתך מלאכת שמים היא, שמא אתה מחסר אות אחת או מייתר אות אחת נמצאת מחריב את כל העולם כולו. ופירש רש"י: "וה' אלהים אמת" (ירמיה י י) אם תחסר אל"ף הרי אתה מחריב, "וידבר ה'" אם תוסיף אות אחת ותכתוב "וידברו" נמצאת מחריב.

במהדורה החדשה של "מקראות גדולות עוז והדר" הוגהו פירושי הראשונים לראשונה ונופו בי"ג נפה על פי כתבי יד ודפוסים ראשונים, נוספו עשרות אלפי (!) מראי מקומות מדויקים לתנ"ך ודברי חז"ל שהובאו בדבריהם, נפתחו אלפי ראשי תיבות וקיצורים, נוספו סימני פיסוק וניקוד, ובמידת הצורך נוקדו המילים כדי להקל על הלומדים, בוצעה חלוקה מחדש לקטעים [כאשר בדפוסים החדשים והמצויים, ביקשו המדפיסים להקל על הלומדים וחילקו את דבריהם לקטעים שלא מתוך עיון ודקדוק ראוי], וסידור נאות של המפרשים בפסוקים המתאימים. הוד והדר לפניו, עוז וחדוה במקומו.

פנים חדשות להפטרה

יצירה חדשה וייחודית היא "ביאור ההפטרות", הכוללת ביאור משולב ובהיר לפסוקי הנביא בשפה ברורה ונעימה, כדוגמת ביאור הגמרא מבית "מתיבתא", המבאר ומאיר את ההפטרה בטוב טעם ודעת על פי פירוש רש"י, ומפלס נתיבות וסולל מסילות למקרא. בביאור נשזרו הסברים נפלאים, שמלבד הטעמתם את עניני הפסוקים, הם גם מיישבים כבדרך אגב את הקושיות העומדות בדרכו של הקורא. בעזרת ביאור ייחודי זה ההפטרה וביאורה באים ונקראים כאחת.

בתחילת כל הפטרה מובאת הקדמה להבנת הפרשה, התקופה ומאורעותיה, כאשר בעזרתה ישכיל הקורא להבין את ההווי ויקבל רקע מתאים לפרק ההפטרה.

מפעל התנ"ך

בינות למפעלי התורה של מכון 'עוז והדר' מתנוסס לתפארת 'מפעל התנ"ך'. תפקידו וייעודו של מפעל כביר זה להוציא לאור את תורתן של רבותינו הראשונים והאחרונים מפרשי המקרא, וכן מהדורות מבוארות של אותם מפרשים.

פרוייקט מקראות גדולות היוצא לאור באמצעות "מפעל התנ"ך" של ממלכת התורה "עוז והדר" מצטרף לספרים רבים אחרים שכבר הופיעו במסגרתו, כמו חמשה חומשי תורה לתלמידים (בגדלים וכריכות שונות), חמשה חומשי תורה בכרך אחד, וכן יצאו לאור עולם מהדורות של פירושי הראשונים מבוארים: כרכים מסדרת מקראות גדולות המבואר, ומסדרת חומש רש"י המבואר, ומסדרת רמב"ן המבואר, וסדרת ספורנו המבואר, ומסדרת אור החיים המבואר, ועוד.

המכון עומד תחת נשיאותו של הגה"צ רבי יהושע לייפער שליט"א דומ"ץ בשיכון סקווירא, הנושא בעולו והוא באהבתו נושא ומטפח את מפעלותיו, להגדיל תורה ולהאדירה, ולפאר ליוצרו בתורה מפוארת בכלי מפואר.

בראש המפעל עומד הרה"ג רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א ראש מכון עוז והדר בית שמש, העומד על המשמר ועל הפקודים ומנווט את דרכו בחזון ובתבונה, לנצח על מלאכת בית ה' ולזכות את הרבים.

 

סגולותיו של היהלום שבכתר

מעלות רבות אוצרת בתוכה "מקראות גדולות" מהדורת "עוז והדר" – גולת הכותרת של "ממלכת התורה", החל מתיקון נוסח כל המפרשים שנפלו בהם שיבושים רבים (בהיקף שאין רוב הלומדים מעלים על דעתם), דרך הוספת מדורים חדשים, עד ייפוי הקנקן ואשר בו בהוד ובהדר.

 

ואלו הן המעלות שכונסו במהדורה זו:

מקרא - הוגה בדייקנות על פי המסורה וספרים דווקניים, כולל סימני ניקוד, מתגים, דגשים וטעמי המקרא, תוך הקפדה שלא לשנות מהמקובל מדור דור.

תרגום אונקלוס – נוסח התרגום יוסד על מהדורת "מקראות גדולות" ונציה רפ"ד, בסיוע ספרים ישנים אחרים ומקורות מדוייקים. סוקלו עשרות שיבושים בנוסח ובניקוד. כל התרגומים עומדו לצד התיבות עליהן הן נסובים ולא נגררו לעמודים אחרים.

תרגום ירושלמי – הושווה לראשונה לכתבי יד [כת"י נירנברג, כת"י ותיקן, כת"י פריז ועוד] ודפוס ראשון [מקראות גדולות ונציה רע"ח], עד שפנים חדשות באו לכאן. התרגום נוקד מחדש במקצועיות. נוספו בו דיבורי המתחיל מלשון הכתוב לסייע ביד הלומד לזהות אלו מילים מתורגמות. כמו כן סודר לעמוד בצד תרגום יונתן [ובשורות קצרות] ולא מתחתיו.

תרגום יונתן – הושווה לראשונה לכתב יד המוזיאון הבריטי ולדפוס ראשון ונציה ש"נ. נוקד מחדש ע"פ כללי הדקדוק, תוקנו אלפי שיבושים לרבות הוספת מילים ושורות שלמות שהושמטו בדפוסים.

ביאור יונתן – מדור חדש המכיל ביאור המקיף ביותר שנדפס מאז ומעולם על תרגום יונתן, וכולל ביאור מילולי, השוואות לתרגומים אחרים, מקבילות מספרי חז"ל, הערות לשוניות, דיון בנוסחאות, ועוד.

רש"י - נוסח פירושו מבוסס על מהדורת פרנקפורט תרס"ה, שמדפיסיו עמלו לברר את הנוסח המדויק ביותר עפ"י כתבי יד ודפוסים ישנים. בנוסף על כך הוגה ע"פ כתבי יד ודפוסים ראשונים שלא עמדו לפני המדפיסים הנ"ל [כמו דפוס רג'יו די קלבריה משנת רל"ה, ודפוס ואל-חג'ארה משנת רל"ו]. גם במראי המקומות תוקנו טעויות רבות שנשתרשו בדפוסים.

שפתי חכמים החדש – החיבור המהווה ליקוט וציטוט ממפרשי רש"י נבדק והושווה אל ספרי המקור שממנו הועתקו הקטעים, תוך ציון מקור כל קטע, וכן נוספו בו מאות קטעים חדשים הנחוצים להבנת דברי רש"י.

רשב"ם – הוגה ביסודיות על יסוד כת"י שהיה מצוי בדור האחרון, ואשר נדפס בברלין תס"ג, כאשר הקטעים המלוקטים מדבריו במקומות אחרים וכן מובאות בשמו שבספרי הראשונים עברו בחינה חוזרת, ואף הוספת קטעים חדשים.

אבן עזרא – נדפס על יסוד מהדורת 'מחוקקי יהודה' פיוטרקוב תרס"ז, והוגה ע"פ כתבי יד [ביניהם כת"י קיימברידג' וכת"י פריז] ודפוסים ראשונים [נפולי רמ"ח ועוד]. מפירושו המאופיין בלשון קצרה נוכשו טעויות וסילופים לרוב, ומשפטים שלמים שנדדו לפסוקים לא להם הושבו למקומם.

רמב"ן – הוגה על יסוד דפוס ליסבון רמ"ט הנודע כמדויק ביותר, ובהשוואה לכמה כת"י שבספריית ניו יורק, ועוד. והוחזרו למקומם קטעים גדולים שנשמטו ע"י הצנזורה.

דעת זקנים – שב ונדפס על העמוד כמו בכמה דפוסי מקראות גדולות ישנים, תוקנו בו טעויות לרוב, עפ"י דפוס ראשון ליוורנו תקנ"ג, וכן בהשוואה לחיבורים אחרים מבית מדרשם של בעלי התוספות.

פירוש החזקוני – ידוע בדרכו הפשטנית, והינו מחשובי מפרשי רש"י, ולכך שולב לראשונה על עמוד החומש. הושווה לכת"י אוקספורד, ונוספו בו מאות קטעים ותקונו אלפי שיבושים.

בעל הטורים – הוגה עפ"י כתבי יד ודפוסים עתיקים, נוספו קטעים שלמים, ושולבו תיקונים ששופכים אור על גימטריות שלא היו מובנות בגלל חסרונן של אותיות או תיבות וכדו'.

ספורנו – כל הפירוש הוגה עפ"י דפו"ר ונציה שכ"ז, ועל פי כמה כת"י, אחד מהם כת"י נדיר ולא ידוע שהתגלה בספריית פטרבורג, שנראה כמהדורה קמא של הפירוש, ובעזרתו תוקנו מאות טעויות.

אור החיים – תוקן והוגה באופן מדוייק ע"פ דפוס ראשון ונציה תק"ב, בתיקון מאות טעויות, ותוספת מראה מקומות וציונים רבים לדברי חז"ל.

כלי יקר – נדפס ע"פ דפוס ראשון לובלין שס"ב, בתוספת מראי מקומות לפסוקים ודברי חז"ל, וציון מקורות למליצות ששולבו בדבריו ואשר שאובות מפסוקי התנ"ך.

תולדות אהרן – כל מראי המקומות שבתלמוד הבבלי והירושלמי נבדקו ונערכו מחדש, סומנו תיבות הכתוב שהובאו בגמרא בנוסף על אות הפסוק.

ביאור ההפטרות – ביאור רהוט, בהיר ומשולב על ההפטרות, שבו ההפטרה ופירושה נקראים כאחת.

 

ואלו הן החיבורים שצורפו למהדורה בסוף כל כרך:

ליקוטי רש"י – נלקטו פנינים ממשנתו של רש"י משאר חיבוריו על התנ"ך והגמרא וכן מספרי הלכה, בתוספת ציטוט לשונות מכמה כתבי יד של פירושו לתורה.

ספר החינוך – ליקוט דברי בעל ספר החינוך במניין המצוות טעמן ושורשן, לאחר הגהה וניקוד.

ספר מצוות השם – חיבורו של רבי ברוך ב"ר צבי הירש היילפרין ז"ל, הכולל מנין המצוות לדעת הרמב"ם וראשונים אחרים, בהגהה מדוקדקת ובתוספת מראי מקומות וציונים והגהות מהר"ם שיק. ובמהדורה זו כונסו לראשונה לפונדק אחד כל שיטות הראשונים בענין מנין המצוות, ובנוסף לדעת הרמב"ם [אשר עליו נתבסס בעל החינוך], רוכזו לפי סדר הפרשות שיטותיהם של רמב"ן סמ"ג וסמ"ק בה"ג וחרדים, כאשר הם מונים מצוה שלא נזכרה ע"י הרמב"ם.

מוסרי השל"ה – ליקוט מתורת רבינו ישעיה ב"ר אברהם הלוי הורוויץ זצוק"ל על סדר הפרשיות.

למכסה עתיק – חיבורו של הגר"ח קנייבסקי שליט"א המפענח פרטים סתומים במקרא עפ"י מדרשי חז"ל, וחושף שמות אישים, מקומות וזמנים בהם התרחשו מאורעות שבכתוב.

ציורים והמחשות – תמונות צבעוניות מעשי ידי אומן וכלי עזר להבנת המקראות.

 

ש"ס עוז והדר ומקראות גדולות עוז והדר. הצד השווה שבהן

עם השלמת הפרוייקט המונומנטלי של ההדרת תלמוד בבלי – תורה שבעל פה, ניגשו בממלכת התורה "עוז והדר" אל קודש הקדשים, אל היכלי תורה שבכתב ומפרשיה ? כמעשהו בש"ס עוז והדר כך מעשהו במקראות גדולות עוז והדר

לא בכדי החן של גמרות "עוז והדר" מלווה את הלומדים, ולא לחינם הפך ש"ס זה לנחלת הכלל. יגיעה רבת שנים עומדת מאחורי יצירה מופלאה זו, דיוק חסר פשרות, תיקונים חוזרים ונשנים, וגם עיצוב אנין טעם. כל אלו הכתירוהו בתואר "הש"ס של גדולי ישראל", "הש"ס של כלל ישראל".

הקווים המנחים בעריכת "ש"ס עוז והדר" עמדו גם בבסיס יצירת "מקראות גדולות עוז והדר", ההשוואה היסודית לכתבי יד, ההקפדה על כל תג, החשיבה על עזרים שיש בהם תועלת ללומד, וכן עימוד מרשים, חינני ומשובב לב. כל אלו חברו יחדיו במהדורה החדשה של ה"מקראות גדולות" לכדי יצירה כלילת השלימות. תורה מפוארת בכלי מפואר.