ארבע אמות של הלכה - בהלכות בל תלין [א]

לע"נ הרה"ג ר' אביגדור נחמיה בן ר' מיכאל פוזן זצ"ל

 

  1. מצות עשה מן התורה לשלם שכר פועל באותו יום, והעובר על זה הרי הוא מבטל מ"ע ועובר בלאו. וכמו שכתוב בתורה [פ' קדושים יט יג] "לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר". עוד כתוב [פ' כי תצא כד טו] "ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש". ובזוהר מאוד החמירו בזה (עי' חפץ חיים בהקדמה לפרק ט בספר אהבת חסד, ועי' תשובות והנהגות [ג תע] בענין מחילה, דהרבה פעמים הפועל מוותר לבעה"ב עד זמן מאוחר יותר, ולבו בל עמו, וכבר ממתין ומחכה להכסף!! ועי' אלשיך הקדוש פרשת קדושים שכ': כשישוב הפועל לביתו ריקם, ואין לבני ביתו לחם לאכול, האשה וילדיה תשאנה בבכי, "ארור האיש שעשית עמו מלאכה וריקם שלחך" ר"ל)
  2. הזכרנו הפסוק בפרשת כי תצא "ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל ה' והי' בך חטא". ובספרי דורש שיש איסור בל תלין אפי' בפועל עשיר. אמנם כ' בספרי, שבפועל עני הקב"ה ממהר ליפרע יותר.
  3. אף שאין מברכים על מצוה זו, צריך שידע בשעה שמשלם שמקיים מצות עשה (ספר הצדיק ר' שלמה עמ' מו בשם החפץ חיים זיע"א) ומצוה זו הוא מהדברים העומדים ברומו של עולם (חפץ חיים בהקדמה לאהבת חסד שם)
  4. מצוה זו [וכן הלאו] שייך גם בפועל שאינו שומר תורה ומצוות (אילת השחר ויקרא יט יג. ועי"ש שמסתפק בפועל שיצא מכלל עמיתך. ועי' שך יו"ד קנט ד שמחמיר גבי רבית. ועי' חזו"א או"ח פז יד שתינוקות שנשבו אינם כמומרים) ובפועל "גוי" כ' הרמב"ם והחינוך שיש מצוה של ביומו תתן שכרו, אבל אינו מביא את הלאו של לא תלין (רמב"ם ספר המצוות ר, חינוך מצוה רל)
  5. פועל שעובד אצלו יום שלם, יש לבעה"ב זמן לשלם שכר עבודתו כל הלילה עד עמוד השחר (ב"מ קיא) ואם לא שילם עד עמוד השחר, עובר בלאו ד"לא תלין". וכן פועל שעובד אצלו כל הלילה, יש לבעה"ב זמן לשלם שכר עבודתו כל היום, ואם לא שילם לו עד סוף היום, עובר על הלאו של "לא תבוא עליו השמש" (שו"ע חו"מ שלט ג, חפץ חיים באהבת חסד ח"א פ"ט) וצריך ליזהר לשלם לו עד שקיעת החמה, לחוש להשיטות שאחר שקיעה הוא כבר לילה (חפץ חיים שם, ביאוה"ל רסא ד"ה מתחילת השקיעה) ואם לא שילם עד שקיעת החמה, עכ"פ יזהר לשלם עד צאה"כ, לחוש להשיטות שעד צאה"כ הוה עדיין יום (חפץ חיים שם)
  6. הדין הנ"ל הוא דוקא בפועל שעובד אצלו ליום שלם. אבל פועל שעובד אצלו רק לחלק מן היום, צריך לשלם שכר עבודתו עד סוף היום, דהיינו עד שקיעת החמה. וכן פועל שעובד אצלו רק לחלק מן הלילה, צריך לשלם שכר עבודתו עד עמוד השחר (רמ"א חו"מ שם) ורוב הדוגמאות להלן הם פועלים רק לחלק מהיום. ויש לדעת שעובר בבל תלין בסוף אותו יום.
  7. אף אלו שסומכים על שקיעה דר"ת, באיסור מן התורה כתבו הפוסקים לא להקל בזה (ביאוה"ל רסא ד"ה תחילת השקיעה, מנחת אלעזר ח"א סי' כג)
  8. פועל שגמר עבודתו בין שקיעה לצאת הכוכבים, ימהר לשלם שכר עבודתו לפני צאה"כ, דכיון שדינים אלו הם מדאורייתא, צריך לחשוש להשיטות שדין "יום" הוא עד צאה"כ, ונמצא שכבר גמר עבודתו ביום, וצריך לשלם עד סוף היום שהוא צאה"כ (חפץ חיים באהבת חסד שם סעי' ב) ואם לא שילם לפני צאה"כ, עכ"פ ימהר לשלם עד עמוד השחר, כדי לחשוש להשיטות שאחר שקיעה הוא לילה, ואז יש לו לשלם עד עמוד השחר (חפץ חיים שם בנתיב החסד ס"ק ח)
  9. אם הבעה"ב נמצא בחוץ לארץ [במקום שהשקיעה יותר מאוחר מהשקיעה של א"י] והפועל נמצא בא"י, י"א שצריך לשלם לפי המקום שהפועל נמצא, דהיינו השקיעה של א"י, ואם לא שילם עובר בבל תלין (שבט הלוי ז רלב) וי"א שלא מסתבר שעובר הבעה"ב בבל תלין, כיון שאצלו עדיין יום, אבל מ"מ יש להחמיר לשלם לפני השקיעה של הפועל (משפט שלמה בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א)
  10. שכר פועל לשבוע, או לחודש, אם גמר עבודתו ביום, ישלם עד סוף היום. ואם גמר עבודתו בלילה, ישלם עד עמוד השחר (שו"ע חו"מ שם סעי' ה)
  11. דוגמאות של שכיר או פועל לשעות, שצריך לשלם עד סוף היום או עד סוף הלילה, הוא כגון, ביבי סיטר, בעל מלאכה לתיקונים, הובלות, עובד נקיון, נהג מונית, כורך ספרים. דוגמאות לשכיר חודש הוא כגון, מטפלת, גננת פרטי, שכירות בית, מורה או רבי.
  12. שכיר חודש [כגון מטפלת או רבי פרטי], יש ליזהר לשלם לפני סוף החודש. ואם משלם רק בא' של חודש הבא, עובר בבל תלין. ואם התנה עם המטפלת שמשלם תמיד בא' לחודש הבא, אינו עובר בבל תלין, אבל מפסיד מצות עשה של ביומו תתן שכרו (פוסקים) ואם יש ב' ימים ר"ח, יום א' של ר"ח שייך לחודש שעבר, ויכול לשלם עד יום ב' של ר"ח (פוסקים ע"פ שו"ע או"ח תכז)
  13. אם חל ר"ח בשבת, והמטפלת אינה עובדת ביום שישי, נמצא שסוף עבודה של החודש הוא יום ה', וצריך לשלם עד שקיעה של יום ה' (חוט שני מילי דנזקין עמ' שכז) ואם התנה עם המטפלת שמשלם בר"ח, אינו חייב לשלם לפני שבת (שם)
  14. דינים אלו הם בין ששכר אדם, בין ששכר כלים, בין ששכר בהמה [כגון ששכר רכב או אופניים וכדומה] (שו"ע שם סעי' א)
  15. בשכירות קרקע נחלקו הפוסקים האם יש לאו דלא תלין. ובביאור הגר"א כ' להחמיר. וכן מחמיר בזה בחפץ חיים שם, ע"פ תורת כהנים. ועל פי זה כ' הח"ח שם, דבשכירות בתים בודאי יש להחמיר ולשלם בזמן, כיון דיש צד בפוסקים שהוא דומה למטלטלין, [כיון שהוא תלוש ולבסוף חיברו] (חפץ חיים באהבת חסד שם סעי' ה. וכן פסק בקצוה"ח שלט א, שבבית עובר בבל תלין) ואלו המשלמים מראש לכמה חדשים, הגם שאינם עוברים בבל תלין, יתכן שאינם מקיימים את מצות עשה של ביומו תתן שכרו, כיון דאין לשכירות אלא לבסוף (אחרונים. ועי' להלן בשם תשובות והנהגות ונתיבות שלום, שאולי יש מצוה גם לפני הסוף)
  16. בשכירות בתים, אם הדרך לשלם להמשכיר עבור חודש הבא, נמצא דהתשלום הוא עבור קנין ההשתמשות, ואין כאן בל תלין. ומה שכתבנו לעיל שיש בל תלין בשכירות בתים, היינו דוקא כשמשלם עבור חודש שעבר (אבנה ישפה ב קיח בשם הגריש"א זצוק"ל)
  17. גם בשכירות חדר במלון, או שכירת צימר יש מצות עשה של ביומו תתן שכרו, ואם לא שילם בזמן עובר בבל תלין. ובדרך כלל במקומות אלו משלמים מראש, ונמצא שמפסיד את המצוה, דהרי "אין לשכירות אלא לבסוף". ואפשר לבקש להשאיר קצת מהתשלום עד הסוף, כדי לקיים את המצוה. ואם משלם במלון גם עבור האוכל, אינו עובר בבל תלין (אחרונים ע"פ קצוה"ח ורע"א בסי' שלט בשם מוהר"א ששון – מובא להלן) וכעין זה, השוכר אולם שמחות עם קייטרינג, כיון שמשלם גם עבור האוכל, אינו עובר בבל תלין. אבל אם שוכר אולם בלבד, יזהר לשלם בזמן כדי לא לעבור בבל תלין. וכן אם משלם על האולם בנפרד ועל האוכל בנפרד, יש בל תלין (אחרונים ע"פ הנ"ל)
  18. מי שמזמין מ"סופר סת"ם" לכתוב לו מזוזה וכדומה, אין בו איסור בל תלין, כיון שהתשלום הוא גם עבור הקלף והדיו, ולא רק עבור העבודה לבד, והוה כמו מכירה (קצוה"ח ורע"א ופת"ש חו"מ סי' שלט בשם מוהר"א ששון) וכן בכל דבר שמזמינים מפועל, והחומרים שייכים להפועל, כגון תריסים חדשים או מזגן חדש וכדומה, אין בו איסור בל תלין, כיון דהוה כמו מכירה (פוסקים) וכיון שאין איסור בל תלין, אין גם מצות עשה של ביומו תתן שכרו (שמעתי מהגרמ"מ לובין שליט"א)
  19. אמנם, המזמין "נגר" לביתו לתיקונים, אע"פ שהברגים ומסמרים שייכים להנגר, אינו דומה להנ"ל, ויש בו איסור בל תלין, כיון שדמי הברגים בטלים במחיר העבודה, והתשלום הוא עבור העבודה בלבד (ערוה"ש שלט ז. עי"ש בערוה"ש, דבדברים קטנים, כגון חוטים של חייט או תופרת, בודאי יש בל תלין, כיון דעיקר הבגד שייך לבעה"ב, והתשלום הוא עבור העבודה. אמנם מי שמזמין בגד מחייט או תופרת, והבד שייך להתופרת, אין איסור בל תלין, כיון דהתשלום הוא גם עבור הבד, והוה כמו מכירה. אמנם עי' להלן שכתבנו, דאם קובע מחיר נפרד להבד ומחיר נפרד עבור העבודה, אז יש איסור בל תלין)
  20. בנהג מונית, אע"פ שהנהג מוציא כסף על הדלק, התשלום הוא עבור העבודה בלבד, ויש בו איסור בל תלין (מנחת צבי, משפט שלמה. והסביר לי מו"ח שליט"א, דהרי סברת הקצות הוא דהוה כמו מכירה, וזה שייך רק בדבר שמקבלים, כמו מזוזה, דאז שייך לומר דהוה כמו מכירה, אבל "דלק" לא מקבל, ולא שייך לומר דהוה מכירה)
  21. "קלדנית", י"א דאף דהנייר שייך להקלדנית, אפ"ה אינו דומה לסופר סת"ם, דכל התשלום הוא עבור העבודה, ודמי הנייר בטל בהתשלום, ודומה להערוה"ש הנ"ל גבי נגר, ויש איסור בל תלין (שמעתי מהגרמ"מ לובין שליט"א. ושמעתי שיש מורים שגם קלדנית הוה כסופר סת"ם, ואין בהם איסור בל תלין)
  22. המזמין טכנאי לתקן מכונת כביסה, אם תובע בנפרד עבור החלקים החדשים, ובנפרד עבור העבודה, יש איסור בל תלין על חלק תשלום העבודה. אבל אם כולל הכל ביחד, אין בו איסור בל תלין (אחרונים ע"פ מוהר"א ששון הנ"ל)
  23. רופא שיניים שעשה כתרים או שיניים תותבות, יש מסתפקים בזה האם דומה להקצות הנ"ל והוה מכירה, ואין איסור בל תלין, או דלמא, כיון דהחומרים מתאימים רק לו, אולי בזה אינו דומה למכירה, ויש בל תלין (חשוקי חמד ב"מ עמ' תקלא)
  24. י"א שראש כולל חייב לשלם לאברך בזמן, ואם אינו משלם עובר בבל תלין (פתחי חושן בשם כמה אחרונים) וי"א שאין בל תלין במילגה של אברכים, כיון שלהאברך הרי אסור לקחת כסף עבור הלימוד, אלא הוא שכר בטלה, ועל שכר בטלה אין בל תלין (הגרי"ש אלישיב זצוק"ל - מובא בהרבה ספרי זמנינו. ועי' ספר פעולת שכיר שכ' בשם הגר"נ קרליץ שליט"א, שהראש הכולל בכלל לא מתחייב, רק אם יהי' לו כסף אז משלם, ואין כאן בל תלין כלל)
  25. "שדכן" י"א שאין בל תלין, כיון שהוא כמו יורד לתוך שדה חבירו, דהרי לא ביקשו ממנו לעשות את השידוך (הגר"י זילברשטיין בחוברת בית דוד [שנת תש"ס] בשם הגרי"ש אלישיב זצוק"ל. ועי' פת"ש פט ב, גר"א פז בשם מהר"ם. אמנם חייב לשלם בזמן משום "אל תאמר" המובא להלן) אמנם אם ביקשו מהשדכן לעשות את השידוך, אז בודאי יש בל תלין. והעירו, דהרי לא יתכן שלא יבקש איזה פעולה מהשדכן באמצע, וא"כ מיד נהפך לפועל (וכ"כ בלהורות נתן ב קכב. וביותר כ' בשו"ת פנים מאירות [ב סג] שבשדכן תמיד מתרצה לשלם כפועל, אפי' אם לא ביקש ממנו לעשות את השידוך. וכן ראיתי בשם הגרח"ק, שיתכן שיש בל תלין) והנפק"מ למעשה בפסק הגרי"ש זצוק"ל, הוא באופן שיש "מציע", ויש גם שדכן בפועל שעושה את כל העבודה, דהמנהג הוא שה"מציע" מקבל שליש מהכסף, דע"ז בודאי אין בל תלין, דהרי רק הציע את השידוך, ולא עשה שום פעולה אח"כ, והוה כמו יורד.
  26. אין הבעה"ב עובר בבל תלין אא"כ שכר את הפועל בעצמו, אבל אם שכר ע"י שליח אינו עובר (שו"ע שלט ז. ועי' תוס' רי"ד ב"מ קי דע"י שליח לא חושב הפועל שיקבל ביומו) ואם הפועל אינו יודע שהשליח לא הוה בעה"ב, צריך השליח לומר להפועל שהבעה"ב ישלם, דאם לא יאמר הכי, השליח עובר בבל תלין. אבל אם הפועל יודע שהשליח לא הוה הבעה"ב, אינו צריך לומר כלום, ואינו עובר בבל תלין (רמ"א שם) ואף כשאינו עובר בבל תלין, עדיין עובר בלאו מדברי קבלה "אל תאמר" וכו' כשיש לו מעות (שם)
  27. גם כששכר את הפועל ע"י משרתו, נקרא ששכרו ע"י שליח, ואינו עובר בבל תלין (חפץ חיים בנתיב החסד פ"י אות ח) ואם האשה שכר פועל בשביל בעלה, היא עוברת בבל תלין, כיון שסתם אשה בזמנינו נושאות ונותנות בתוך הבית (חפץ חיים שם סעי' ד) וי"א שגם הבעל עובר בבל תלין, כיון דאשתו כגופו ואין פטור של שליח (ערוה"ש שלט ט) ויש מסתפקים בזה (חפץ חיים שם אות י, שבט הלוי ז רלב. עי"ש בשבט הלוי דמסתפק ע"פ טעם של התוס' רי"ד, דבשוכר ע"י שליח, הפועל לא חושב שיקבל השכר בזמן, וזה הספק באשה, דשם אולי סמכא דעתיה שיקבל בזמן, וכן להלן גבי בניו הגדולים שנושאים ונותנים בבית)
  28. בבניו ובנותיו ששכרו פועלים עבור אביהם, נקרא ע"י שליח (ערוה"ש שלט) ובבניו הגדולים יש מסתפקים (שבט הלוי ז רלב)
  29. אפוטרופוס עובר בבל תלין (חפץ חיים שם) ומנהל עבודה הוה כאפוטרופוס (פתחי חושן)
  30. הזמין תור לרופא דרך המזכירה, אין פטור של שליח, ויש איסור בל תלין (אחרונים ע"פ שו"ת תשורת שי ח"ב סי' פו)
  31. אחד הדיירים בבנין ששכר עובד נקיון להחדר מדריגות בשליחות כל הבנין, אלו שעשו אותו שליח אינם עוברים בבל תלין [כיון שהם לא שכרו אותו], וגם זה ששכר אותו אינו עובר, כיון שמעורב כאן כסף של אלו שאינם עוברים בבל תלין (שבט הלוי ד רכב) ורק כשכולם שוכרים פועל ביחד, אז עוברים בבל תלין.
  32. גבאי ביהכ"נ או גזבר של צדקה ששכר פועל, י"א שאינו עובר בבל תלין, כיון דאינו בעל הממון (שו"ת משנת ר' אהרן ח"ב סי' עג)
  33. גם בפועל "קטן" שייך דינים אלו (רמ"א חו"מ ער א, רשב"א בשו"ת ח"ג צט, חפץ חיים שם סעי' ה ע"פ הרמב"ם) ולכן יש ליזהר כשמבקשים מקטן לעשות לו פעולה או שליחות, ומבטיח לו משהו על זה, צריך לשלם בזמן עד סוף היום או עד סוף הלילה (חפץ חיים שם בהגה'. ועי"ש בח"ח שכ' "וראיתי אנשים  שמשתמשין בקטן וכו' ומבטיחין להם שיתנו להם וכו' ולבסוף לא יתנו להם כלום, ושלא כדין עבדי וכו'" וכן הדין בילדה ביבי סיטר קטנה)

בירורים והערות במספר טלפון 03-6783123