ארבע אמות של הלכה - הלכות בל תלין - חלק ב'

  1. בן שאינו סמוך על שולחן אביו, שכר העבודה שלו שייך להבן (שו"ע חו"מ ער ב) ולכן אם האב מבקש מבנו לעבוד ע"מ לשלם לו, יזהר לשלם בזמן כדי לא לעבור בבל תלין. אמנם בבן הסמוך על שולחן אביו, נחלקו בפוסקים האם שכר עבודתו לאביו או לא (רמ"א שם, ש"ך סק"ד, הגה' רע"א שם, ערוה"ש שם סעי' ו. ועי' אה"ע לז א דנערה שכר עבודתה לאביה) ולפי"ז יש לעיין האם יש איסור בל תלין כשאב שוכר אותו. ובאיסור תורה יש להחמיר.
  2. מי ששולח ילד שלו לשליחות, ומבטיח לו פרס או כסף, צריך לשלם לו ביומו כדי לא לעבור בבל תלין (וכן ראיתי מהגר"ח קניבסקי, דאם מבטיח ממתק לילד, יש בל תלין. ועי' להלן דגם בפחות משוה פרוטה יש בל תלין) וי"א ש"פרס" או "ממתק" אינו נקרא שכר פעולה, ואין בו בל תלין (הגר"י שוב בשם הגריש"א זצוק"ל) וע"ע מראה דבר [ח"א סי' מג] דבדבר שהוא תפקיד של הילד, כגון לסדר את החדר, ומבטיח לו פרס לעידוד, יתכן שאין כאן דעת המתחייב. ועי"ש שמביא שהגרב"צ פלמן החמיר גם בזה.
  3. אם מת הפועל, וצריך לשלם להיורשים, אינו עובר משום בל תלין להיורשים (חפץ חיים שם)
  4. אין הבעה"ב עובר משום בל תלין אא"כ יש לו כסף, אבל אם אין לו כסף, אינו עובר (שו"ע חו"מ שלט י) אמנם אם יכול ללות כסף, צריך ללות כדי לשלם בזמן (חפץ חיים שם סעי' ז. ועי"ש שכ' דאם הפועל עני, בודאי צריך לעשות כן) ואם נשאר לו קצת כסף למזון, י"א שאינו חייב לתת להפועל, ויכול לקנות בזה כדי מזונו (הגר"י זילברשטיין שליט"א)
  5. אם יש לו פקדון אצל אחר, או הלוואה שיכול לגבות [שהגיע זמן פרעון], נקרא שיש לו מעות, וצריך לגבות אותם (חפץ חיים שם)
  6. יכול לתת גם צ'ק להפועל, ושוב אינו עובר בבל תלין, וגם מקיים בזה מ"ע של ביומו תתן שכרו (תשובות והנהגות ח"א סי' תתצט) ויש מסתפקים, בזמן שהבנק סגור, האם גם אז יכול לשלם בצ'ק  [כגון שכתוב על הצ'ק "למוטב בלבד", שבלי הבנק אין לו מה לעשות עם זה], או"ד כיון שאינו יכול לפרוט את הצ'ק, לא נקרא ששילם, ועובר בבל תלין (פתחי חושן) ואם הפועל הסכים, אינו עובר בבל תלין. וי"א שיתכן שגם מקיים את המ"ע של ביומו (תשובות והנהגות ג תע)
  7. יש מסתפקים, אם שילם בצ'ק דחוי, האם נקרא ששילם (פתחי חושן. וזה ודאי דאם הסכים הפועל לזה, אינו עובר בבל תלין, אבל אולי מ"ע אין לו) וי"א שבצ'ק דחוי עובר בבל תלין ומבטל מ"ע (תשובות והנהגות שם) וי"א שמקיים המצוה גם בצ'ק דחוי (ספר הלנת שכר בשם הגרצ"פ פרנק זצוק"ל)
  8. אם חייב לשלם דבר מועט לפועל [כגון 5 ₪] ויש לו רק שטר של 200 ₪, חייב לפורטו כדי לשלם בזמן, ואע"פ שיגרום לו קצת נזק בזה (חפץ חיים שם הערה כא)
  9. אם שכר שני פועלים, ויש לו כסף רק לאחד, יחלק את הסכום לשניהם, ואז אינו עובר על בל תלין (חפץ חיים שם סעי' ח) ואם אחד מהם עני, העני קודם (ח"ח שם פרק י סעי' ח. ועי"ש בסעי' י דאפי' אם תבעו העשיר קודם, מ"מ העני קודם) ואם אחד עני ואחד אביון, ויש לו סכום רק לאחד בנתיים, העני קודם, כיון דאביון רגיל לבושה (שם) ואם אחד עשיר ואחד אביון, האביון קודם (שם) ואין דין "קרוב קרוב קודם" בתשלום עבודה, דרק בצדקה אמרי' הכי (שם סעי' ט)
  10. אם שכר שני פועלים, ועל אחד מהם כבר עבר על בל תלין, ועל השני עדיין לא עבר, צריך להקדים ולשלם קודם להשני כדי לא לעבור על בל תלין. ואפשר אפי' אם הראשון עני והשני עשיר, העשיר קודם (חפץ חיים שם פ"י סעי' יא)
  11. אחר שהפועל גמר את העבודה, יזהר הבעה"ב לא להוציא את כספו לפני שישלם להפועל את שכר העבודה, כיון דהגיע זמן תשלום. וכל שכן אם כבר תבע אותו, דאז בודאי אסור להוציא את כספו לדבר אחר, ועובר משום "ביומו תתן שכרו" (חפץ חיים שם פ"ט סעי' ט. ועי"ש בהערה כה שמביא ראיה מהריטב"א דאם מוציא ממונו עובר גם על הלאו דלא תלין) ומוסיף החפץ חיים שם "וראוי לכל בן דעת לשמר עצמו מזה [לא להוציא את כספו לפני שמשלם להפועל] אפי' קודם שנשלם פעולת השכיר". וכ"כ בספר החינוך [מצוה תקפח] "מכל מקום ראוי לכל בן דעת להיות הכסף בידו טרם ישכור הפועלים".
  12. צריך לשלם להפועל בזמן את כל מה שמגיע לו, ואם לא שילם את הכל, עובר בבל תלין על המקצת שלא שילם. וכן אם יש לו רק קצת מהכסף, צריך לשלם מה שיש לו, ואם לא שילם עובר בבל תלין (ח"ח פ"ט י) דכל פרוטה הוא חיוב בפני עצמו (שם בהע' כח)
  13. אינו עובר בבל תלין אא"כ תבע הפועל את הכסף, אבל אם לא תבע, אינו עובר (שו"ע חו"מ שלט י, חפץ חיים שם פ"ט יא) אבל אם הפועל בא אל הבעה"ב אחר שגמר מלאכתו [ואינו תובע מחמת בושה] הרי הוא כאילו תבעו מפורש, ועובר בבל תלין (שם בהערה כט ע"פ תורת כהנים) ומצוי בילדה  "ביבי סיטר", שמתביישת לבקש כסף, דבכגון זה הוה כאילו תבעה (מראה דבר ח"א סי' מג) והחכם עיניו בראשו, כשיש ביבי סיטר בבית, ויודע שיחזור מאוחר, יש להכין כסף לפני זה, כדי לא לעבור בלאו ועשה (חכ"א)
  14. י"א דאף אם לא תבעו הפועל [ולא בא אל בעה"ב לאחר שגמר מלאכתו], מ"מ יזהר לשלם בזמן, אע"פ שאינו עובר בבל תלין (שער המשפט מובא בפתחי תשובה אות ז. וטעמו כיון דיש לחוש להאחרונים שאף שאין איסור בל תלין מ"מ איסור יש) ולפי"ז, אף כשלא תבעו, יש להפועל למחול לבעה"ב בסוף היום, כדי לא להכשילו באיסור (אחרונים)
  15. גם אם הפועל תבע את בעה"ב ע"י שליח, עובר בבל תלין (רע"א חו"מ שלט י, ערוה"ש יב, שבט הלוי ח"ז רלג) וי"א שע"י שליח אינו עובר (שו"ת הלכות קטנות ח"ב לא לב) ואם השליח הוא קטן, י"א שאינו עובר, כיון דקטן לאו בר שליחות (כסף הקדשים)
  16. אם הבעה"ב מודיע להפועל שיש לו את הכסף ורוצה לשלם לו, אינו עובר בבל תלין אע"פ שלא מביא לו את זה לביתו, דלא מצינו אצל פועל שצריך הבעה"ב להביא את הכסף לבית הפועל (חפץ חיים שם, ובהערה לא)
  17. אינו עובר על בל תלין אלא פעם הראשון שעבר את זמן פרעון, אבל אחר שעבר זמן ראשון, אינו עובר עליו עוד פעם. וכן אם בפעם הראשון לא עבר על בל תלין [כגון דלא תבעו], שוב אינו עובר עליו (שו"ע חו"מ שלט ח, חפץ חיים שם פ"ט סעי' יב ובהערה לה) אמנם חייב לתת לו מיד משום לאו דדבריהם "אל תאמר לרעך לך ושוב ומחר אתן ויש אתך" [משלי ג כח] (שו"ע שם) ובאיסור זה עובר בכל רגע ורגע שמדחה אותם (מאירי ב"מ קי, ערוה"ש שלט י) ובת"ח עובר גם בחילול ה' (ביאוה"ל סי' רמב)
  18. פועל שמכיר את בעה"ב, שאין אצלו כסף לשלם עד יום מסוים, ואינו רגיל לשלם עד היום הזה, אינו עובר על בל תלין (שו"ע שם סעי' ט) ואפי' אם תבעו מיד, אינו עובר (סמ"ע שם סקי"ז) ואחר היום המסוים שרגיל לשלם, אם לא שילם עובר על לאו דדבריהם הנ"ל, אבל אינו עובר על בל תלין, כיון שעבר כבר זמן פרעון הראשון, וכנ"ל (שו"ע שם)
  19. בעה"ב שנוהג שאינו משלם עד שעושה חשבון עם הפועלים, אינו עובר על בל תלין, כיון דמתחילה נתרצה הפועל לזה (רמ"א שם סעי' ט) ואפי' תבעו מיד אינו עובר (סמ"ע סקי"ח) ואם המנהג לשלם קצת עד שיעשו חשבון, חייב לתת לו מיד (חפץ חיים שם)
  20. מי ששכר פועל, ואמר הבעה"ב להפועל שיקבל את שכרו מאחר, ונתרצו לזה הפועל וה"משלם", אין השוכר עובר בבל תלין (שו"ע שלט י) וגם ה"משלם" אינו עובר, כיון שלא שכר אותו (שו"ע הרב הל' שכירות סעי' טו) אמנם ה"משלם" עובר ב"אל תאמר" הנ"ל.
  21. הפועל יכול לחזור בו ולומר שאינו רוצה לקבל את הכסף מה"משלם". ואז יש לבעה"ב איסור בל תלין (שו"ע שלט י, קכו ב) וי"א שיכול לחזור בו אפי' בלי דעת ה"משלם" (סמ"ע שם סקכ"א, קצוה"ח סק"ו, נתיה"מ סק"ג, לבוש סעי' י) וי"א שכל זמן שה"משלם" לא חזר בו, אינו יכול לתבוע כסף מבעה"ב (ש"ך חו"מ קכו טו, אורים ותומים סק"ה) והח"ח פוסק כהסמ"ע, שיכול לחזור בו אפי' בלי דעת ה"משלם" (חפץ חיים אה"ח פ"י סעי' ו) אבל אם הפועל פטרו לבעה"ב לגמרי, כגון שאמר בהדיא "אני פוטרך בכל גווני", אז כבר אינו יכול לחזור בו. אבל אם אמר הפועל "אני פוטרך אם יתן השולחני", יכול לחזור בו ולתבוע מבעה"ב (חפץ חיים שם)
  22. אם נתן חפץ לאומן לתקן [כגון בגד לתופרת], כל זמן שהחפץ בידו אינו עובר בלאו. וכשמחזיר את החפץ לבעה"ב, אם החזיר ביום, עובר על הלאו בסוף היום, ואם החזיר בלילה, עובר בעמוד השחר (שו"ע שם סעי' ו) ואפי' אם אמר האומן לבעה"ב שגמר העבודה ויכול לבוא לקחת את החפץ, אינו עובר עליו כל זמן שהוא ביד האומן (חפץ חיים שם פרק י הערה ב מהראשונים)
  23. אם נתן לתופרת כמה חליפות לתיקון, אם קבע מחיר לכל חליפה וחליפה, כשלוקח אחד מהם מהאומן עובר באותו יום בבל תלין. אבל אם קבע מחיר לכולם ביחד, אינו עובר עד שגמר כל העבודה (אחרונים ע"פ קצוה"ח סק"ד ונתיה"מ סק"ה)
  24. יכול להתנות עם הפועל מתחילה, שיתרצה הפועל שלא ישלם לו מיד, ואינו נקרא מתנה על מה שכ' בתורה. אבל אם אמר סתם "ע"מ שלא יהי' בזה בל תלין", אינו מועיל, כיון דמתנה ע"מ שכ' בתורה (חפץ חיים שם פ"י הערה כד)
  25. יש מסתפקים אם יכול לסמוך על שליח לשלם עבורו שכר פועל בזמן, כיון דבדאורייתא לא אמרי' חזקה שליח עושה שליחותו (פמ"ג, מובא בחפץ חיים שם פ"י הערה כה)
  26. שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף (ב"מ סה, תוס' קידושין מח ע"א, לבוש חו"מ שלט ג) לכן ישתדל לשלם דוקא בסוף העבודה כדי לקיים מצוה זו של "ביומו תתן שכרו". כגון מי שנוסע במונית או בטנדר שירות, ישתדל לשלם בסוף, או לפחות כשהגיע לתחנה ראשונה שלו (הלנת שכר בשם הגר"י זילברשטיין שליט"א. וכן מובא בתשובות והנהגות [ג תע] שהחפץ חיים נהג לשלם לבעל העגלה רק בסוף. אמנם מעיקר הדין סובר התשובות והנהגות [ועוד] שגם אם אינו ממתין עד הסוף מקיים את המצוה וצ"ע)
  27. יש מסתפקים בפועל שהפסיק לעבוד באמצע עבודה [שהרי פועל חוזר בו באמצע היום], האם בעה"ב עובר בבל תלין על החלק שמגיע לו. וכתבו הפוסקים להחמיר באיסור תורה (ספר משפט שלמה ועוד)
  28. פועל שעובד בערב שבת, וגמר עבודתו מבעו"י, צריך לשלם לפני שבת (אור שמח שכירות יא ב, ביאוה"ל רמב ד"ה לכבד)
  29. צריך לשלם לפועל אע"פ שלא ישאר לעצמו אוכל לענג את השבת (ביאוה"ל שם) וכן אם לא יהי' לו כסף לקנות לולב וכדומה, תשלום הפועל קודם. ואדרבה, הרי יכול ליטול לולב של אחר (אחרונים) ויש מסתפקים באופן שהפועל לא דחוף לו הכסף, האם יכול לעכב את הכסף אצלו כדי לקנות לולב. דהרי כופין על המצוות, והפועל מחויב להלוות לו את הכסף, ואולי מדין ערבות יכול לעכב הכסף אצלו (הגר"י זילברשטיין שליט"א)
  30. אם קיבל עליו את השבת ונזכר שעדיין לא שילם להפועל, י"א שיש להקנות את הכסף להפועל ע"י קנין חצר או אגב או אודייתא בלי לטלטל את המעות (מלכים אמניך בשם הגרח"ק שליט"א) וי"א שיתיר את קבלת השבת לפני ג', וישלם להפועל (בן איש חי)
  31. יש מסתפקים אם מותר לומר לגוי לשלם שכר פועל בשבת (מלכים אמניך)
  32. י"א שגם אם שכר פועל למלאכת איסור עובר בבל תלין [כגון שעובד בשבת או בשביעית] (גידולי שמואל ב"מ קיא. ותלוי במחלוקת אחרונים אם יש חיוב לשלם להפועל או לא)
  33. במקום הפסד מרובה [כגון לפתוח חסכון שיש לו בבנק], אינו עובר בבל תלין (חינוך מצוה תקפח, מנ"ח שם בשם הריטב"א, רע"א חו"מ שלט י. ועי"ש ברע"א שמציין למשכ' ביו"ד שנחלקו הפוסקים בלאו שאין בו מעשה האם צריך לתת כל ממונו)
  34. אם בעה"ב צריך את הכסף לפיקוח נפש, אינו עובר בבל תלין. אבל אם גם הפועל צריך את הכסף לפיקוח נפש [כגון שימות מרעב],י"א שצריך לתת להפועל כדי לא לעבור בבל תלין [ואע"פ שימות הבעה"ב] (חושן יוסף להגר"י ענגיל על אבני מילואים אות קטו) וי"א שגם בזה אומרים חייך קודמין, ואינו עובר בבל תלין (הגר"י זילברשטיין בשם הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, מובא בסוף ספר הלנת שכר. ועי"ש שמביא מהגרי"ש זצוק"ל, דהרי כ' בשו"ע דאם אין לו כסף אינו עובר, וזה כאין לו כסף דמי)
  35. מובא מהאריז"ל שהתעכב מלהתפלל תפילת מנחה עד ששילם להפועל. ויש מסתפקים האם מחויב להפסיד תפילת מנחה כדי לשלם להפועל בזמן (הגר"י זילברשטיין שליט"א. ועי"ש שכ' דאינו דומה להחינוך הנ"ל בהפסד מרובה, דאינו כלול בזה הפסד רוחני. ועוד, הרי לעבור בבל תלין הוא גם הפסד רוחני)
  36. אם הפועל חייב לבעה"ב כסף, אין הבעה"ב רשאי לעכב הכסף אצלו בעבור החוב, אלא מחויב לשלם בזמנו (בעל הטורים כי תצא כד יד, בעל האדרת זצוק"ל)
  37. כשבעה"ב רוצה ללוות מהפועל, עדיף שישלם לו קודם כדי לקיים את המצוה (שו"ע הרב שכירות סי' יח. ועי"ש דבלאו אינו עובר, כהב"ח [יו"ד קסא] דכל שזקף עליו במלוה אינו עובר) וכן כשהפועל מבקש מבעה"ב לשמור לו את הכסף, עדיף לשלם קודם (שם)
  38. י"א דגם בפחות משוה פרוטה עובר בבל תלין (שטמ"ק ב"מ קיא מהראב"ד, ריטב"א ומאירי שם, חפץ חיים באה"ח פ"ט ג)
  39. י"א שאם הפועל הוא עני, ופסק עמו מחיר, ורוצה להוסיף לו לצדקה, לא יתן לו ביחד משום אין עושין מצוות חבילות (בן איש חי בשו"ת הוד יוסף סי' סא) והעירו מהתפא"י מס' שבת [ב ב] שבמעשה אחת אין לחוש לחבילות. עוד העירו מהאו"ש בהל' צרעת [יא ו] שכל מצוה שאפשר לעשות ע"י שליח אין חבילות. עוד העירו מהקרן אורה נדרים [עג] שבמצוה שהוא חובה אין חבילות.
  40. י"א שאם הפועל נמצא רחוק, יכול להקנות לו ע"י אחר, ואז אינו עובר בבל תלין (הגרי"ז זצוק"ל. ובהלכות קטנות מסתפק בזה)
  41. בשכיר חודש [כגון מטפלת], אם מפחד שישכח ויעבור על הלאו, יכול לשלם מוקדם בצ'ק דחוי, עם התאריך של יום התשלום, ושפיר מקיים את המצוה של "ביומו", דלא מצינו שיש דין "נתינה" בשעת קיום המצוה דוקא (שמעתי מחכ"א)
  42. י"א, שהמ"ע של "ביומו" אינו אלא ביום. ובלילה יש רק לאו (חשוקי חמד ב"מ קיא, שדייק הכי מהח"ח) ולכן כ' שם, שאם רוצה להסתפר, עדיף להסתפר ביום, כדי שיהי' לו גם את המ"ע. אמנם שמעתי מהגרמ"מ לובין, שזה דבר מחודש לומר שאין מ"ע בלילה, וגם הפוסקים היו צריכים לכתוב כן וצ"ע.

בירורים והערות במספר טלפון 03-6783123