שואלים ודורשים בהלכות פסוקי דזמרה [א]

  1. אומרים פסוקי דזמרה לפני שמו"ע כדי שיתפלל מתוך כובד ראש ושמחה של מצוה ולא מתוך שחוק וקלות ראש (תוס' ברכות לא)
  2. נשים חייבות בפסוקי דזמרה, כיון שנתקן בשביל התפילה (מ"ב ע ב. ועי' שעה"צ שם סק"ד שכ' "והגר"ז כ' להיפך וצ"ע" עכ"ל) ולכל הפחות יאמרו הנשים ברוך שאמר, אשרי, וישתבח (מכתבים ומאמרים להגרא"מ שך זצוק"ל ג עד, קובץ תשובות א יד, תפילה כהלכתה בשם הגרח"פ שיינברג זצוק"ל. ועי"ש בשם הגרב"צ אבא שאול זצוק"ל דגם בנות ספרד יכולים לומר) ובשבת יש להן לומר נשמת (הגר"י כהן בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א ע"פ מ"ב נב ה)
  3.  יש לומר פסוקי דזמרה בנחת ולא במרוצה (שו"ע נא ח) דהוו כאילו מבזה שבחו של מקום (ב"י) ולא ידלג שום תיבה ולא יבליעם, אלא יוציא מפיו כאילו מונה מעות (מ"ב סק"כ)
  4. יש מקומות שאין שליח ציבור יורד לפסוקי דזמרה, אלא מתחיל מישתבח (מור וקציעה ע"פ הכל בו, ערוה"ש נג א) וי"א שראוי שיהי' שליח ציבור גם לפסוקי דזמרה (הליכות שלמה פ"ו, חוט שני שבת. וכן נוהגין במנין נץ בביהכ"נ לדרמן)
  5. בשעת אמירת פסוקי דזמרה, לא יאחז בידו תפילין או ספר או סכין ומעות וככר, כיון שלבו עליהן שלא יפלו, ויתבטל כוונתו (שו"ע צו א ומ"ב שם) ומה שהתירו בסי' סג אפי' מלאכה, היינו מפני ביטול מלאכה, אבל בלא"ה אסור (שיעורי הגרי"ש ברכות כג)
  6. אסור להפסיק בדיבור משיתחיל ברוך שאמר עד לאחר שמו"ע (שו"ע נא ד) ואפי' לדבר מצוה אסור לדבר בין ברוך שאמר לישתבח (רמ"א שם) וה"ה שלכתחילה לא יפסיק בניגון או זמזום (שבט הלוי ה טז)
  7. מותר לענות אמן על כל ברכה ששומע באמצע פסוקי דזמרה (מ"ב נא ח) ואפי' באמצע פסוק מותר, אם הוא במקום דסליק ענינא (מ"ב שם) ואע"פ שמותר לענות אמן, י"א שלא הוו חיוב, כיון דעוסק במצוה (שיעורי הגרי"ש ברכות דף נג, שבט הלוי ט מג) ובפרט אם יפריעו בהתפילה, אינו חייב לענות (הליכות שלמה פ"ו יב) ויש אומרים שזה חובה (שו"ת שלמת חיים סי' סב. וכ"ה משמעות התהלה לדוד סו ה, וערוה"ש שם ס"ז)
  8. מותר לומר אשר יצר באמצע פסוקי דזמרה (מ"ב נא ח) וכן מותר לברך כל ברכת הודאה (מ"ב שם) וכן מותר לענות מודים דרבנן (מ"ב שם. ועי' מנח"י ט ח דיאמר כל הנוסח, ולא רק "מודים אנחנו לך") וכן מותר להפסיק לברכת רעמים (חיי אדם)
  9. צריך להפסיק לומר פסוק ראשון של ק"ש עם הציבור (מ"ב נא ח) וכן צריך לומר בשכמל"ו (שונה הלכות סה ט, שבט הלוי י יז)
  10. אסור לומר "ברוך הוא וברוך שמו" באמצע פסוקי דזמרה (מ"ב נא ח) וכן אסור לענות "בריך הוא" בקדיש (אג"מ או"ח ב טז, אשי ישראל בשם הגרש"ז אוירבך זצוק"ל)
  11. חייב להפסיק בשביל קדיש או קדושה או ברכו באמצע פסוקי דזמרה, ואפי' באמצע פסוק ובאמצע ענין (מ"ב שם ושעה"צ סקי"ב)
  12. בקדיש יש להפסיק לענות אמן ואיש"ר, אבל לא יענה אמן אחר "ויצמח פורקניה" (אג"מ או"ח ד יד, תפילה כהלכתה בשם הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, אשי ישראל בשם הגרש"ז אוירבך זצוק"ל) ואמן אחר "תתקבל" ואחר "על ישראל ועל רבנן" יענה, אבל אחר "יהא שלמא" ואחר "עושה שלום" לא יענה (אג"מ שם) ויש מסתפקים אם מותר לענות אמן על "יתגדל ויתקדש שמיה רבה" (הגר"י פיק בסידור אוצרות התפילות-קודם ברכו)
  13. בקדושה יכול לענות גם "ימלוך", אבל לא יאמר "נקדש" (אשי ישראל פט"ז בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א) ובשבת יכול לומר גם "אז בקול רעש גדול" (מ"ב דרשו בשם הגרש"ז אוירבך זצוק"ל)
  14. לא יענה קדושת יוצר אור וקדושה דסדרא באמצע פסוקי דזמרה. וכן לא יאמר עלינו עם הציבור (שו"ת מנח"י ט ח)
  15. י"א שלא יאמר קדיש יתום באמצע פסוקי דזמרה (דולה ומשקה עמ' נב) וי"א שיכול לומר קדיש יתום (רב פעלים ב יד, אלף המגן)
  16. ברוך שאמר תיקנוהו אנשי כה"ג על ידי פתק שנפל מן השמים, ויש בו פ"ז תיבות, ע"כ לא יוסיף ולא יגרע ממנו (מ"ב נא א)
  17. נכון לומר ברוך שאמר בעמידה, ואפי' כשמתפלל ביחידות (מ"ב נא א) ואוחז שתי ציציות שלפניו, ואח"כ ינשקם (מ"ב שם)
  18. "בפה" עמו, יאמר עם סגול תחת הפ' (מ"ב נא א)
  19. מי שמסיים ברוך שאמר לפני הש"ץ, יענה אמן להש"ץ (שו"ע נא ב) וכן צריך לענות אמן אם שמע חבירו מסיים (ביאוה"ל שם ד"ה חזן) אבל אם סיים שוה בשוה עם החזן, לא יענה אמן. חוץ מישתבח, ששם יענה אפי' כשגומר ביחד עם הש"ץ (מ"ב סק"ג) ואם הש"ץ סיים לפניו ברוך שאמר או ישתבח, לא יענה אמן אם כבר התחיל "ברוך אתה ה'", אבל אם אוחז בהשבחים שלפני זה, מותר לענות אמן (מ"ב ב, וביאוה"ל שם)
  20. מותר לענות כל "אמן" אחר, אפי' באמצע ברוך שאמר וישתבח [וכן כל מה שמותר להפסיק, מותר גם באמצע ברוך שאמר וישתבח. ומה שאסרנו לעיל הוא דוקא אמן על ברוך שאמר וישתבח עצמו]. אמנם אין להפסיק בין "ברוך אתה ה'", ל-"מלך מהולל בתשבחות" (מ"ב נא ב)
  21. בהודו, יש להפסיק בין "אלילים" ובין "וה' שמים עשה" (שו"ע נא ו) וכן יש להפסיק בין "כי" ל"כל", ובין "העמים" ל"אלילים", ובין "שמים" ל"עשה" (מ"ב סקי"ד)
  22. בנוסח ספרד אומרים הודו לפני ברוך שאמר. וי"א שמי שמתפלל עם ציבור שאומר הודו קודם, אם מתפלל בקול יתפלל כמו הציבור. וגם בלחש לכתחילה יאמר כהציבור, ואם קשה לו, יכול לומר בלחש כמנהגו (אג"מ או"ח ב כג) וי"א שיתפלל כמנהגו (דולה ומשקה מהגר"ח קניבסקי עמ' נא, והגר"י שוב [שם] בשם הגרי"ש אלישיב זצוק"ל)
  23. מזמור לתודה, יש לאומרה בנגינה, כי כל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה (שו"ע נא ט) והכוונה "בנגינה" היינו בנעימה, ולא במהירות (דולה ומשקה מהגר"ח קניבסקי עמ' נא)
  24. י"א שיאמר מזמור לתודה מעומד (שע"ת סק"ט בשם מהר"י סרוק) וי"א שיאמר בישיבה (שם ע"פ האריז"ל, וכ"ה בכה"ח) ומי שרגיל לומר במעומד, ורוצה לשנות ולומר בישיבה, ראוי לעשות התרת נדרים (דולה ומשקה עמ' נ. ועי"ש דוכן מי שהי' רגיל לעמוד מויברך דוד עד לאחר ישתבח, ורוצה לשנות ולעמוד רק היכא שמחוייב, יעשה התרה)
  25. אין אומרים מזמור לתודה בשבת, יו"ט, ערב פסח, ראש השנה, ערב יוה"כ, יום כיפור (רמ"א נא ט) אבל ערב תשעה באב ותשעה באב עצמו אומרים (מ"ב ס"ק כב)
  26. צריך לכוון בפסוק פותח את ידך שבאשרי, ואם לא כיון, צריך לחזור ולאומרו (שו"ע נא ז) כיון שעיקר מה שתיקנו לומר אשרי, הוא בשביל פסוק זה (מ"ב ס"ק טו) ויכוון שהקב"ה משגיח על הבריות ומפרנסן (ע"פ מ"ב שם) ואמרו חז"ל כל האומר תהילה לדוד ג' פעמים בכל יום, מובטח לו שהוא בן עוה"ב (ברכות ד' ע"ב) ולא יועיל למי שעובר עבירות, אלא שזה יותר מועיל להתחזק, ועי"ז ינצל מגיהנם (הגראי"ל שטינמן שליט"א בימלא פי תהלתך עמ' קו)
  27. כשלא כיון וחוזר על "פותח את ידך", יש לחזור מפסוק זה עד סוף המזמור כסדר (מ"ב ס"ק טז) ואם נזכר עד שכבר אמר מזמורים אחרים, ואין לו שהות לחזור, יחזור ויאמר אחר התפילה מפסוק זה עד סוף המזמור (שם)
  28. נהגו לעמוד כשאומרים ויברך דוד (רמ"א נא ז) והיינו מויברך דוד עד "אתה הוא ה' האלוקים" (מ"ב סקי"ט) והאריז"ל נהג לתת צדקה מעומד כשאמר "ואתה מושל בכל" (מ"ב שם)
  29. יאמר אז ישיר בשמחה, וידמה בדעתו כאילו באותו היום עבר בים. והאומר בשמחה מוחלין לו עונותיו (מ"ב נא יז ע"פ הזוהר)
  30. מותר להפסיק באמצע פרשת אז ישיר, כדי להספיק תפילה בציבור, ואינו בכלל מה שאמרו [ברכות יב] כל פרשה דלא פסקיה משה לא פסקינן (שיעורי הגרי"ש ברכות יב) ובפרט אם דעתו להשלימו אח"כ (טורי אבן ר"ה לא)
  31. נוהגים אנשי מעשה לעמוד בישתבח (מ"ב נג א) והש"ץ מעיקר הדין צריך לעמוד (שו"ע נג א)
  32. אין לומר ישתבח, אא"כ אמר לפני זה לכה"פ ברוך שאמר ומקצת פסוקי דזמרה [כגון אשרי] (שו"ע נג ב) ובדיעבד אם כבר אמר פסוקי דזמרה, ודילג ברוך שאמר, יאמר ישתבח (ביאוה"ל שם ד"ה אמר )
  33. כל הט"ו שבחים בישתבח, יזהר מאוד לא להפסיק ביניהן, והמפסיק עונשו גדול. אבל א"צ לאומרם בנשימה אחת (מ"ב נג א) אמנם אם נזדמן קדושה או קדיש באמצע הט"ו שבחים, מותר לענות (אשרי האיש מהגרי"ש אלישיב זצוק"ל, שאלת רב מהגר"ח קניבסקי שליט"א) ואחר שענה, יש להתחיל שוב מתחילת הט"ו שבחים (שאלת רב מהגרח"ק)
  34. בישתבח – אחר שכבר התחיל "ברוך אתה ה'", מסתפק המ"ב האם מותר להפסיק לקדיש או קדושה (מ"ב נד ג) ולמעשה יש לחוש לדברי המ"ב, ולא יפסיק שם כלל, אפי' לקדיש וקדושה (אשרי האיש מהגרי"ש אלישיב זצוק"ל)
  35. מי שמסיים פסוקי דזמרה לפני הש"ץ, לא יפסיק בין אז ישיר לישתבח, אלא יאמר מיד ישתבח, וימתין שם להש"ץ (מ"ב נג ט) וכן בשבת, אם גמר לפני הש"ץ, יאמר ישתבח מיד (מ"ב שם) אמנם מותר להמתין לפני "שוכן עד", כיון דלא הוה הסוף של פסוקי דזמרה (הגר"י כהן שליט"א)
  36. כשהש"ץ רואה בסוף פסוקי דזמרה שאין לו מנין, ימתין לפני ישתבח ולא אחר ישתבח (רמ"א נג ג) אמנם "לכתחילה" ימתין הש"ץ למנין לפני ויברך דוד (שולחן שלמה מהגרש"ז אוירבך זצוק"ל)
  37. מי שמוכרח לצאת לנקביו בין אז ישיר לישתבח, יאמר עוד פעם קצת מפסוקי דזמרה - כגון אשרי - ואח"כ ישתבח, כדי שיהי' להברכה של ישתבח על מה לחול (ביאוה"ל שם ד"ה וקצת)
  38. י"א שמי שבטעות דילג על ברכת ישתבח, והתחיל ברכת יוצר, שוב לא יאמר ישתבח (תפילה כהלכתה בשם הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, אשי ישראל מהגרש"ז אוירבך זצוק"ל) וי"א שיכול לומר ישתבח בברכת יוצר בבין הפרקים (הגר"ח קניבסקי שליט"א בשיח השדה ח"ג עמ' כד עי"ש טעמו, וכ"ה באשי ישראל מהגר"ח)
  39. עיקר כונת הש"ץ מה שאומר ברכו, היינו שיברכוהו אח"כ בברכת יוצר (מ"ב נד יג) ולכן מי שמאחר את הש"ץ בברכו, מבטל בידים עיקר תקנת ברכו (הגר"ח קניבסקי בארחות יושר תפילה אות כ. ועי' להלן דנחלקו האם לדלג בשביל זה)
  40. מי שהגיע לביהכ"נ בסוף פסוקי דזמרה, ורוצה להתפלל עם הציבור, יאמר ברוך שאמר, אשרי, הללו את ה' מן השמים, הללו א-ל בקדשו, וישתבח (שו"ע נב א) ואם אין זמן לזה, יאמר ברוך שאמר, אשרי, וישתבח (רמ"א שם) ואם יש יותר זמן, יאמר את כל ההללויות עד כל הנשמה (מ"ב סק"ד) ואם יש יותר זמן, יאמר גם ויברך דוד עד לשם תפארתך (מ"ב סק"ד) ואם יש יותר זמן, יאמר הודו עד והוא רחום (רמ"א שם)
  41. בשבת, ידלג את המזמורים של שבת, ויאמר מיהי כבוד כמו בחול (מ"ב סק"ה) ואם יש יותר זמן, יאמר גם נשמת (מ"ב שם, שזה חיוב) ואם יש יותר זמן, יאמר למנצח, לדוד בשנותו, ותפילה למשה (מ"ב שם) ואם אין זמן כלל, יאמר ברוך שאמר, אשרי, נשמת, וישתבח (מ"ב שם)
  42. צריך לומר לפחות "ברוך שאמר אשרי וישתבח", ולא ידלג אותם אף אם לא יצליח להתפלל עם הציבור (מ"ב סק"ו)
  43. אם בין כך לא יצליח להתפלל עם הציבור, לא ידלג כלל (מ"ב סק"ז) ולא יתפלל שמו"ע עם הציבור ואח"כ ברכת יוצר, כי סמיכות גאולה לתפילה עדיף מתפילה בציבור (מ"ב שם)
  44. אף אם הגיע מאוחר ועומד לדלג, צריך לברך קודם התפילה ברכת ענט"י, אלוקי נשמה, וברכת התורה (מ"ב נב ב)
  45. י"א שעדיף לומר כל ברכת השחר לפני התפילה, אף אם עי"ז יצטרך לדלג בפסוקי דזמרה (תפילה כהלכתה בשם הגרי"ש אלישיב והגר"י קמינצקי זצוק"ל, אשי ישראל מהגרש"ז אוירבך זצוק"ל) וי"א שעדיף לומר ברכת השחר אחר התפילה ולא ידלג [חוץ מהברכות שכתבנו לעיל שחייב לברך לפני התפילה] (שם מהגרח"פ שיינברג זצוק"ל, אשי ישראל מהגר"ח קניבסקי שליט"א)

אין שום היתר לדלג בפסוקי דזמרה, אלא בשביל תפילה בציבור, ובאקראי. וגם ע"ז רבים מפקפקים. וכתבו בספרים [מובא במ"ב] שמהפך עי"ז כל צינורות התפילה (הגר"ח קניבסקי בארחות יושר-תפילה אות ו ע"פ מ"ב נב א) וחלילה לנהוג כן בקביעות, והוא איסור גמור (הגרח"ק בארחות יושר עמ' צה)

 

 

 

בירורים והערות בטלפון 03-6783123  *  אפשר לקבל הלכות אלו במייל  7166613@gmail.com

These Halocho pages can be recieved  by mail. Plese send a request to mail 7166613@gmail.com

 

 

לע"נ מורינו ורבינו השלמי תודה הגאון הצדיק רבי שלום בן ציון בן הר"ר שמואל פלמן זצוק"ל

לע"נ הרה"ג רבי אביגדור נחמיה בן הר"ר מיכאל פוזן זצ"ל

לע"נ הר"ר משה בן הר"ר שמחה זצ"ל @ להצלחת התורמים ברו"ג @ לע"נ מרת רחל בת ר' ישראל בן-ציון ע"ה