לבקש את דבר ה' זו הלכה

חידושי והערות רבותינו גדולי הדורות בשולי אדרת ספר 'משנה ברורה' על הלכות הימים הנוראים

 

 זכה מרנא החפץ חיים שספרו המשנה ברורה התקבל כספר הלכה אחרון לבית ישראל וכחלק מהווית כל יהודי באשר הוא, עד כי על פיו ישק לדעת דבר ד' זו הלכה, את המעשה אשר יעשון והדרך אשר ילכון בה. וכבר קבע בזה מרן החזון איש זיע"א באגרותיו, שפסקי רבינו "הרי הם כהוראה מפי הסנהדרין אשר בלשכת הגזית", וכפי שכבר אמר כי בהירותו של רבינו ומסקנותיו ההלכתיות הן כסברותיו של הגאון רבי עקיבא איגר.

ידועים דברי מרנא החפץ חיים בהקדמתו למשנה ברורה שעיקר לימוד האדם צריך להיות בלימוד המביא לידי מעשה, והביא דברי הפרישה שצריך אדם ללמוד הלכות בכל יום כדי שהלימוד יביאנו לידי מעשה. ועל כך הוסיף, שחלק אורח חיים קודם לשאר הלימודים, כי הוא נוגע להלכות שבכל יום ויום. ואכן מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, שבישיבתו 'קול תורה' הונהג סדר לימוד במשנה ברורה בעידודו ובהכוונתו, היה אומר: "אשרי הבחור שהשכיל בשנות לימודו בישיבה לרכוש ידיעה בכל חלקי המשנה ברורה". פעם אף הוסיף ואמר: "ספר משנה ברורה יש ללמוד בעיון ובהבנה היטב, ואילו החושבים שניתן ללמוד בו בשטחיות לעולם לא ידעו אותו". ואכן גדולי הדורות האחרונים דנו היטב וביררו את דברי רבינו, ובפרט באותם הדברים אשר ברבות השנים השתנו והתחדשו בהתפתחויות הטכנולוגיה, ואף הוסיפו לפלפל בדבריו בקושיות ותירוצים כדרכה של תורה.

בואו איפוא ונחזיק טובה למחולל היצירה הייחודית 'משנה אחרונה', היוצאת זה עתה במהדורה מחודשת, אשר ההדיר את ספר משנה ברורה, בתוספת מאות ואלפי הערות משלימות ומחכימות, להבין כל הלכותיו ודברותיו של רבינו עד כי כל הרואה זאת אומר ברקאי.  מתוך גאונות מפעימה, הגיע המחבר להיקף וידע נדיר הן  בהבאת הערות והארות מחכימות בפירוש דברי המשנ"ב, הן בהוספת ביאורים וטעמים, והן בהבאת פסקים והוראות בדברים המצויים והמעשיים, כשהכל מלוקט מתוך מקורות נאמנים, מספרי האחרונים גדולי הפוסקים.

גם ידוע ומפורסם שרבו המקומות בכל חלקי ספר משנה ברורה בהם הוסיף רבינו והרחיב והטעים בדברים אשר שייכים למקומות אחרים, ואשר בחיבורם ובאיסופם למקום אחד דבריו מתחוורים הדברים ומתבארים יותר.  בספר שלפנינו הושקע עמל רב במלאכת מחשבת ללקט הדברים, ובאותם מקומות שנראים לכאורה כסתירה  צוינו הדברים  ונתבארו כדי להסב תשומת לב הלומד לחילוקים הקיימים בין הדינים.

במקומות רבים הביא רבינו פסקי הלכה, כאשר כתב רק את הכרעת הדין ללא הטעם והסברא שהביאו אותו להכרעתו זו, ובשער הציון ציין למקור הדין וההלכה. בכל זאת הביא בספר את הסברא והטעם האמור במקור הדין. וכמו כן בספרי גדולי הפוסקים שלאחר חתימת ספר המשנה ברורה, נדונו ונתבארו באריכות דברי המשנה ברורה וכן התחדשו דינים והלכות אשר הוכרעו על פי דבריו ומכח הכרעתו. כל אלו נקבצו ונאספו במקומות שבהם זה מוסיף ומבאר את דבריו, וכן הובאו פסקי ההלכה שהתחדשו מתוך דבריו.

בנוסף, כיון שבדורות האחרונים התחדשו והשתנו דברים רבים, בעיקר בגלל ההתפתחויות הרבות והחדשות בכל תחום, דנו גדולי הפוסקים בדברים רבים שעליהם פסק המשנה ברורה בהתאם למה שהיה מצוי ורגיל בזמנו, ובזמננו השתנו הדברים עד כי הדברים הוצרכו לשיקול והכרעה מחדש. ובכדי שלפני כל לומד תהא פרושה לפניו דעת הפוסקים לוקטו במקביל לדברי המשנה ברורה כל דברי גדולי הפוסקים, כך שהלימוד במשנה ברורה יועיל לדעת את המעשה אשר יעשון גם בדברים שבזמנו לא היו מצויים. 

כן הבאו פסקי הלכה בדברים מעשיים אשר רבינו סתם בהם ובספרי הפוסקים דנו בכל פרטי הדינים, יש לציין שהובאו רק הלכות שמסתימת דברי המשנה ברורה נראה שלא היה חולק עליהם. אף המעיין בהלכות הנוגעות להלכות חול המועד, בניית סוכה, ארבעת המינים, ועוד, יוכל להשכיל הרבה מתורת הראשונים שנכתבו במסכתות הש"ס שעוסקים בסוגיות אלו, על כל הנידונים ודברות האחרונים שיש בקרב היצירה המושלמת שפותחת צוהר נרחב ללומדי המסכת ויודעי ההלכות בה.

נביא כאן דוגמאות אופייניות לחידושים המתבארים בספר זה והנוגעים לימי המועד בפתחם אנו עומדים, כשמדובר בדוגמאות בודדות מתוך אלפי הנידונים הקיימים בקרבו: האם פעולות פשוטות כלחיצת כפתור וכדו', המביאים תוצאות של הדפסה ותפירה וכדומה, נחשבות כמעשה הדיוט או שמא מחמת התוצאה הם נחשבות כמלאכת אומן? האם אבל ר"ל יכול להיות 'בעל מקריא' בתקיעת שופר, שאם כי אין דינו כחזן אולם מדובר בתפקיד חשוב שאולי אין מראוי לאבל לשמש בו? מה דין בעל תוקע שהחל לתקוע עוד בטרם סיים המקריא להקריא, האם ההקראה מעכבת בתקיעה או שמע די אם שמע תחילת ההקראה?  מה ההבדל בשיטת המחבר שאין אומרים שהחיינו ביום שני של ר"ה, ואילו בקידוש אומרים גם בלי בגד ופרי חדש? האם ניתן לרכוש ארבעה מינים מקטן? האם מברכים 'לישב בסוכה' על יין הבדלה?

שח לנו הגאון המחבר, שבעת כתיבת ספרו עמד בפניו מה שמעידים כי פעם אחת נשאל רבינו על הלכה בספרו והשיב, כי אם אמנם זו קושיה טובה ואין לו עתה את הכוחות להתרכז בענין זה, אבל ברור לו שבעת כתיבת חיבורו חקר הדבר עד שורשו ובוודאי היה לו תירוץ לקושיא זו! (ספר הזכרון לר"י הוטנר, סי' כט). ויש בכך כדי ללמדנו את הזהירות העצומה המחייבת את כל הבאים לפאר ולבאר את ספרי רבינו.

עוד מדגיש הגהמ"ח, שאין מטרתו בספרו להשביח את דברי רבינו, שכל דבריו הם כנתינתם מסיני, אלא להשביח את הלימוד בספר המשנה ברורה, וליידע את הלומד בהוספות חשובות, אם בתוספת נופך בדברי הכהן הגדול מאחיו, או בליקוטי תשובות מגדולי האחרונים עד פוסקי זמנינו,  כשהתועלת בכך מצויה הן לדורשים ולמבקשים עומק הדברים או התרים אחר נידונים הלכתיים, מהם אקטואליים, שלא דיבר עליהם המשנ"ב. כשחשוב להדגיש שאין מדובר כאן בספר ליקוטים שגרתי כי אם בספר התורם בהירות והבנה לספר יסוד זה.

יצירה מפוארת זו שעתה יצאה במהדורה משוכללת ומושלמת לרגל חגי תשרי, ונמכרת במחיר מוזל במיוחד לזיכוי הרבים, לבטח תהיה ספר יסוד לידיעת ההלכה כשדורשי תורת רבינו המשנה ברורה יהנו מכל אותם תוספות חשובות ונצרכות.