הוראתו של רבינו חיים עוזר מתגשמת:

מהפכה ענקית מבית 'ממלכת התורה – עוז והדר': מַהְדּוּרָת תַּלְמוּד בַּבְלִי חֲדָשָׁה וּמְפֹאֶרֶת, מְנֻקֶּדֶת וּמְפֻסֶּקֶת

 

מורי ורבותי – מהפך!

אחרי ש'ממלכת התורה – עוז והדר' עשתה את הצעד ההיסטורי והדפיסה לראשונה מהדורה מחודשת של כל התלמוד בבלי, מגיע השלב הבא: תלמוד בבלי המנוקד. מדובר במהלך חדשני, שמשמר את צורת הדף המרהיבה של 'עוז והדר' מחד, ומוסיפה לדף הגמרא, לפירוש הרש"י והתוספות, ניקוד ופיסוק, בטכניקה חדשנית ששומרת על עיצוב ועל מראה קליל.

"מי שהמריץ אותנו לעשות את המהלך, ולנקד את כל הש"ס, דף אחרי דף, היו גדולי ישראל שליט"א, המנחים את עוז והדר בכל צעדיהם", מבהיר הרב אהרן מרגליות שליט"א, מנהלו הנמרץ של 'עוז והדר' בירושלים ומי שאחראי על הפרויקט הענק של ההוצאה לאור של כל הש"ס בניקוד מלא. "גדולי ישראל הפנו אותנו להסכמה שאותה העניק רבן של כל בני הגולה, מרנא ר' חיים עוזר זצוק"ל מוילנא, ליוזמה כזו של הוצאת ש"ס מנוקד.

"המטרה היא להגיש את טקסט הגמרא, רש"י ותוספות, נוח וקריא ככל האפשר. למטרה זו הפיסוק, הדגשת ציטוטים במירכאות, והניקוד, הם כלי ראשון במעלה. תופתע לראות את ההבדל העצום בין לימוד בעמוד גמרא רגיל ובין לימוד בעמוד מפוסק ומנוקד, למעשה אנחנו עצמנו לא שיערנו עד כמה גדול ההבדל, עד שהתחלנו לעסוק בזה".

ולמי שמפקפק בצורך, או רואה במהדורה הזו עניין לילדים ובחורים צעירים, יש לרב מרגליות חדשות: "במשך מאות שנים הדפיסו ספרים ללא ניקוד, אפילו חומשים ותרגום אונקלוס. האם בזמנינו מישהו יעלה על דעתו להדפיס חומש או תרגום בלי ניקוד?. רק לפני עשרות שנים, היוזמה לנקד את המשנה ברורה, כמו את ספר המשניות, ומפרשי התורה, רמב"ן, רבינו בחיי, אור החיים ועוד, נראו חדשניות. היום אף אחד לא מדפיס ספר שאינו מנוקד. ואם בספרים כאלו, כולם מבינים היום את הצורך, על אחת כמה וכמה כשמדובר בגמרא שכתובה ארמית".

גם ללומדים מבוגרים ומנוסים, יש תועלת עצומה בגמרא המנוקדת. אפילו תלמידי חכמים מובהקים מעדיפים מהדורה מפוסקת מנוקדת. הטעם פשוט: הלימוד במהדורה מנוקדת ומפוסקת משחרר את המח מן הצורך להתמודד עם הפיסוק ועם ראשי התיבות, ומותיר את כל כולו פנוי להתמודד עם תוכן הדברים. ומשום כך צועדות מהדורות המנוקדות למן הזוהר ועד למשנה ברורה, בראש סולם המכירות.

שלא לדבר על בחורים צעירים שסגנון הגמרא זר להם, והעמוד נראה להם כמלל בלתי מאורגן, משפטים ארוכים ללא סדר ומשטר. הפיסוק מארגן את תוכן הדברים: לפתע רואים שיש כאן משפט עם תחילה ועם סוף, הוא עצמו מורכב מחלקים המופרדים על ידי פסיק; יש סוגיא שבראשה דין או הלכה, ובעקבותיו דיון, יש קושיא ויש תירוץ; ההדגשות מארגנות את מבנה הדיון, ואף את כלל העמוד, ולאחר הלימוד, ההדגשות מאפשרות להתמצא בתוכן בעזרת מבט כללי על העמוד.

במבוא המורחב שהודפס בתחילת מסכת ברכות, ניתן למצוא עשרות דוגמאות לקטעי גמרא שקשה להבינם מבלי להזדקק לניקוד ופיסוק, לפעמים הדבר עלול להוביל לטעות מהותית בהבנת הכוונה. הנה למשל, טעות שנמצאת בתוספות למסכת ביצה (כה: ד"ה שאני ילתא) כשבאחת המהדורות המבוארות ניקדו בטעות 'שַׁבַּת ראש הגולה' במקום 'שֶׁבַּת', דבר שהצריך המצאת הסברים משונים.

מי שעומד מאחורי כל מפעל האדירים הזה, הוא כמובן נשיא המכון ומייסדו הגה"צ רבי יהושע לייפער שליט"א, אב"ד דק"ק 'באר משה' מונסי, שזכה וזוכה לעמוד כחלוץ לפני המחנה בכל הקשור לההדרת ארון הספרים היהודי. לאחר נסיון והיכרות רבת שנים עם עולם התורה. הרב לייפער רתם לכך את הנגיד המפורסם ר' הערשי פרידמן שהסכים לממן את המהדורה המנוקדת, ואת עשרות הנקדנים ותלמידי החכמים שצוותו למלאכת העריכה.

"אם להתבסס על הפידבקים והתגובות שאנו מקבלים ממחנכים וממגידי שיעורים", מסכם הרב מרגליות, "הרי שמדובר בצעד מהפכני, שעוד ידובר בו ככזה שהצעיד את לימוד התורה והבנתה צעד אחד נוסף".