"השנה מכתירים בעוז ובהדר"

ל. זעירא במסקנה מתבקשת לאחר ביקור בתערוכה של 'כתר המלוכה'

להתפלל בהנאה!

עוד לא תמו ימי התמיהה והניחושים, השערות שונות הופרחו באויר אודות זהות הכתר החדש העתיד לעטר את תשע"ח ולרומם את רוחה, וכבר, עם החשיפה כי מדובר במחזורי הכתר של ממלכת התורה 'עוז והדר', תפסו את מקומם ימי הסתערות וביקוש מוגברים, בעוצמה בלתי מוכרת. המוני הצובאים על מוקדי הרכישה כמו מנבאים ומנחשים את שיקרה בהמשך. צופים, ובצדק, את המחסור שכנראה ייווצר, למרות ההדפסות הרבות. למען האמת, מאות סטים של מחזורים לא ראו כלל את פני המחסן, את דרכם עשו הישר מבית הדפוס לבתי הלקוחות שהקדימו להזמין ולהבטיח את תפילותיהם לשנה טובה, מבעוד מועד.

יצאנו אפוא לברר מה ייחודיותם של המחזורים הללו שכולם מהללים אותם, מדוע אומרים עליהם "פנים חדשות באו לכאן", מה גורם ללקוחות לנשום את ניחוחם העמוק והטרי ולהפטיר "עוד לא בא כבושם הזה", מה הסיבה שהפסוק "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" נשמע שוב ושוב, ומה עומד מאחורי המשפט "בשורת ענק לעולם התורה והיכלי התפילה" כמו משפטים נוספים ודומים שנשלפו בו ביום שהמחזורים ראו אור עולם... 

מתברר שהכל נכון.

המשפטים המוכרים והנדושים שלעיתים אינם אלא קלישאות נבובות, במקרה דנן, אמיתיים לחלוטין. אכן לא היה כבושם הזה ובשורת ענק פושטת ומתבשרת, פניהם של המחזורים אינם כתמול שלשום, למעליותא נשתנו, התעטרו בלבושים חדשים ואורם הבהיר זוהר למרחקים, לגילת ושמחת עולם התורה והיכלי התפילה!

בשורות הבאות נספר את סיפור הדר הודם והוד הדרם של מחזורי הכתר, נחשוף את סודם ונציץ אל מאחורי פרגוד עריכתם והכנתם עבורינו, ונגלה כי עיקר העמל והמשאבים הופנו לנוחות המתפללים ותועלתם:

חמשה מחזורים מפוארים, בחידושי חידושים שזורים, עתירי ביאורים, המוני נוהרים ממהרים ורוכשים מסתערים. רשמים וזהרורים של זורעים וקוצרים...

חמשה מחזורים – חמש יצירות  

חמשת המחזורים, כרכים כרכים של יצירות הם. מחביאים בין מאות דפיהם אוצרות בלתי נדלים של חידושים ושיפורים, שנשזרו בהם לטובת המתפללים ולנוחותם. לא עוד מחזור נוסף הדומה לקודמיו עם סוג אותיות שונה כי אם יצירה חדשנית המיטיבה עם המתפלל ומשפרת את תפילתו לאין ערוך. תפילה של רוממות רוח ועונג רוחני צרוף המובטח להוגי המחזורים היקרים והנפלאים. הבשורה בעולם התפילה מהדהדת ופורצת גבולות, ולא רק ל'בית יעקב' שוודאי ישאבו מלא חפני נחת מתפילה מודרכת, מבוארת וברורה, כי אם גם ובעיקר, להמוני בני ישראל המבקשים להכנס בשערי התפילה, ולא מעטים הם כאלו שברוב התרגשותם כבר העבירו שעות של לימוד מהנה במחיצת מחזוריהם החדשים והאהובים!

ללא ספק, ראויה היתה כל יצירה לזכות לסקירה בפני עצמה, מפורטת וממצה, לגלות אוצרותיה אשר בה, שלא ראי זה כראי זה, אינה דומה מלאכת העריכה ב'הושענות' של סוכות ל'אזהרות' של שבועות, כשם שאין להשוות בין ביאור 'ונתנה תוקף' של ראש השנה ל'וידוי' של יום הכיפורים. והיא אכן מצויה בראש כל מחזור המתעטר במבוא כולל המספר על החידושים והמעלות הרבות בהן נתברך המחזור. אין בשורות הבאות אלא תקציר של סקירה אחת כללית לאותו סט מושלם של חמשה מחזורי פאר והדר, יצירה מחומשת ספרים שהכל בכל בהם. הסט הנהדר הרואה זה עתה אור לראשונה, הינו תוצאה מבורכת של היקף עבודה ומלאכה כבירה שעד כה לא נעשתה.

בכל מחזור ולכל חג הושקעו ימים ולילות כדי להשיג את המיטב, "כשאומרים 'פנים חדשות באו לכאן' מתכוונים" – כך, אחד העורכים שעיניו בורקות מחדוות היצירה - "שהכל חדש. הכל ממש. אף לא תפילה אחת או דין ומנהג עברו ללא שיזכו להתחדשות, והתחדשות משמעותה בדיקה מעמיקה במקורות, בכתבי ידות ובמחזורים עתיקים, בספרי הלכה, דין או מנהג, לרבות קטעי תפילות ופסקי הלכות מצויות, שזכו להגהה וביקורת מדוקדקת, וכך גם הניקוד וסימני הדקדוק הממלאים את דפי המחזור בחינניות".  

עורך נוסף מצטט מדברי המפרשים אודות השם 'מחזור' אשר במקורו ניתן לספר התפילות עקב היותו כולל את כל תפילות השנה, מראשיתה ועד אחריתה, כעין וכדוגמת מחזור חמה המקיפה מסלול במחזוריות קבועה [במהלך הדורות השתמשו בהשאלה בשם 'מחזור' גם כאשר קובצו תפילות רק למועד או חג אחד], ומפטיר בהנאה מושלמת, "ראויים הם אפוא מחזורי 'עוז והדר' כולם, להיקרא 'מחזור', מאחר וכל אחד מהם הוא בבחינת כרכא דכולא ביה, מקיף וסובב את כל ענייני החג מבואו ועד צאתו, מהחל ועד גמירא, לכל פרטיו ודקדוקי ענייניו, וכל אשר נצרך לימי המועד מצויים בו מתוך מחשבה רבתית, לבל יחסר מאומה. עוד נשוב אליהם, אל העורכים לשמוע על פנים המחזור, הזוכה לכלי מפואר, ועל כך בשורות הבאות.

חמשה מחזורים 'מפוארים'

קטלוג מפואר, ייחודי בעיצובו ובקונספט המוגש בו, עושה את דרכו בימים אלו אל עבר מוקדי ההפצה וחנויות הספרים, והוא יכול לשמש לכל המתעניינים מעין בבואה והשתקפות למלאכת הענק שנעשתה כדי לרומם ולהדר את שלימותם של המחזורים החדשים, כך שגם בחלק של 'ואנוהו', דומה כי עדיין לא בא כבושם הזה...

במאמצים מיוחדים, עילאיים אפילו, המחזורים החדשים מופיעים כבר במהדורתם הראשונה במספר גדלים ובמגוון כריכות ועיצובים. לנוחות המבקשים מחזור שאותיותיו גדולות או לאלו המתעניינים במחזור שישמש כשי מכובד, עבור אחרים המעדיפים מחזור קטן וקל, וכן לאלו החפצים ליהנות מהכל... ל'בית יעקב' ול'בני ישראל' - לכולם הותאמו מחזורים. לא פלא מדוע חביב ניחוחן של הכריכות המשובחות והמהודרות על הלקוחות, כל אחד מוצא בו את שביקשה נפשו... עיצובן המרהיב והנוצץ, בשלל הסוגים והמינים, כמו גימורי העור המושלמים מעידים, יותר מתמיד, על מוצר יוקרתי שעוד לא הורגלנו לו.

ולא רק על 'ואנוהו' חיצוני הושם דגש, גם ובעיקר פנים המחזור זוכה להדר השלימות, פאר יצירת המעַמדים מצוי בהישג ידו של כל רוכש, שללא ספק, יהיה 'מחובר' למחזור שלא ימוש מתחת ידו לאורך ימים טובים. מעדות רבים וטובים שכבר הספיקו לשזוף עין, ההתייחסות לפיוטים ולתפילות, משתנה. צאו וראו ואמרו 'ברקאי' על העימוד המוקפד שהינו פרי עמל של שעות רבות להחזרת עטרה ליושנה, בעיצובן החדש-ישן של הפיוטים, כפי שראינום בתפארתם במחזורים העתיקים, אך בשונה מהם, ללא הפניות, אין קיצורים, ולא נחסכה מהמתפללים נוחות מרבית לכל אורכו של המחזור הגדוש ומלא באוצרות חדשים גם ישנים.  

מחשבה מעמיקה ובדיקות אינסופיות קדמו לתוצאה הסופית המוגשת לקהל המתפללים. נסיונות חוזרים ונשנים של טובי המעמדים למציאת הנוסחה הייחודית שתשלב ביאורי מילים והלכות בצמוד לשטף ורצף התפילה בנוחות מקסימלית, שתהא הנעימה והמתאימה ביותר לעין המתפלל - כאשר יראו עיניכם ויגל לבכם למראה העיצוב הייחודי, מאיר העיניים בגודלו ובבהירותו, בבחינת 'מלאכת מחשבת'.

סייעתא דשמיא מופלאה חפפה על המלאכה והאירה את דרכם של העושים בה במסירות. הפיוטים השונים זכו לעדנה וחידוש, אם בהקדמה המבהירה את חשיבותו של הפיוט וקדמוניותו, או בסקירה קצרה אודות מחבר הפיוט וטעמי אמירתו, משקלו הפיוטי ותנועותיו, וזאת בזכות ובהשראת צילומים עתיקים שהיו לנגד עיני העורכים. צילומים אלו היו לעורכים לעיניים בהמחישם בבירור את נוסח וצורת אמירתו ומשקלו של הפיוט, ועל פי הם עוּמַד ועוצב הפיוט.

במקורם, הפיוטים מרהיבי עין בעיצובם, ולא היתה מלאכתנו אלא להחזיר העטרה לתפארתה הקדומה. הפייטנים שייסדו את פיוטיהם לימים הנוראים ולשלושת הרגלים, ערכו את יצירותיהם ועצבום בצורה מאירת עיניים ההופכת את העיון בפיוט לחוויה מרוממת ומפעימה, הן מצד יופיו ומראהו, עד אשר דומה כי הפיוט מזמין את המתפלל לעבור בו שורה אחר שורה, נדבך ועוד נדבך, והן מצד גאונות בניית הפיוט, המורכב ומיוסד בסדרים שונים, לפי סדר אותיות הא"ב או בסדר הפוך של תשר"ק וכד', כאשר לעיתים קרובות נלווה לסדר אלפביתי זה גם תיבות מפסוק המשולב בכל בית בפיוט, וכל הרואה משתומם למבנהו המיוחד והמחוכם.

במחזורים הנוכחיים ראשי החרוזים וסופם הובלטו באותיות מאירות עיניים, על מנת שהמתפלל יראה לנגד עיניו תוך כדי מרוצת אמירת הפיוט את מבנהו ודרך כתיבתו בצורה ברורה ומובנת. כך, בעודו בשטף תפילתו, יגלה המתפלל את יופי הדרו של הפיוט הבנוי לתלפיות. ועל כך באמת אמרו, הפיסוק והחלוקה לקטעים כראוי - הרי הם כחצי פירוש.

מלאכה כבירה זו יצאה אל הפועל הודות לשיתוף פעולה מבורך בין חוקרים וספרנים בעלי שם לממלכת התורה 'עוז והדר', אשר באמצעותם נפתחו שערי ספריות שונות בפני חכמי ורבני המכון, כדי לעמוד מקרוב ולבחון כל פיוט בגנזי ספרים עתיקים ומחזורים קדומים, לרבות כתבי-יד של מחזורים, גם כאלו שאינם מצויים במאגרים ממוחשבים. כך התאפשר ללמוד היטב את טיבו ומבנהו של כל פיוט, ומעתה, יזכו לכך כל מתפללי והוגי המחזור החדש 'עוז והדר', ההולך וצועד בעקבות המחברים והדפוסים העתיקים ובכך מחזיר עטרה ליושנה, לרומם ולהדר כראוי את הפיוטים שנתחברו בידי קדושי עליון.

חמשה מחזורים 'עתירי ביאורים'

בראש הכתר המפואר של המחזורים החדשים, ניצב בגאון מדור הביאורים והפירושים, אשר אל עבודתו ועל משאו הופקדו חבר תלמידי חכמים מופלגי תורה ויראי ה', שעשו מלאכתם בקודש באמונה ימים לרבות הלילות. יגיעה עצומה היתה מנת חלקם כדי לאתר ולמצוא לכל תיבה ותפילה ביאור קצר ומתומצת. יען כי בתפילות הימים הנוראים ובפיוטי שלושת הרגלים אשר יסודם ומוקרם בקודש, מצויות תיבות רבות שאינן מורגלות בפי כל, ניבי לשון ומליצות שאינן שגורות ומובנות לרבים, ומן הצורך לבארם.

הביאור כולו נשען ונתמך בדברי רבותינו מאורי הדורות שעמלו רבות לפרש ולהבהיר תיבות התפילה וענינה, הן אלו שכתבו פירושיהם לסדר התפילה והן מספרי המחברים שלא על סדר התפילות, עד חיבורים של בני דורנו על ביאורי התפילה, בהם נעזרו העורכים להשלמת המלאכה, וכן פירושי הפיוטים שהתקבלו בכלל ישראל, כפי שנדפסו במחזורים ישנים ומקובל שמקורם מרבותינו הראשונים, כמבואר בהרחבה בפרקי המבוא בפתח המחזורים.

ובכל זאת, כדי להניח למתפלל לעסוק רק בתפילה, עוּמַד המחזור בצורה נוחה ומאירת עיניים, כאשר עבור התוספות והביאורים נמצא מקום בשולי הדף. לכשיחליט המתפלל להעמיק ולעיין, יוכל לעשות זאת בנוחות מרבית מתוך אוצרם הבלתי נדלה של העורכים החשובים, אשר נמנעו מלהעמיס יתר על המידה על שטף התפילה.

בדומה לביאורים ולתוספות, גם ההלכות הרבות המצויות לרוב בתפילות הימים הנוראים והרגלים, בעקבות טעות ושכחה וכדו' או מנהגים שונים לימים אלו, הובאו על סדר התפילה בקצרה בלבד. אלו לצד קטעי הקדמה והסבר מתומצתים המשמשים כפתיחה לפיוטים ומהווים קישור נפלא לתפילה כולה, אינם אלא ראשי פרקים מעבודתם הכבירה של העורכים, ובמחזורים שהותאמו במיוחד לצרכי המתפלל ונוחותו, חלקי ההרחבה וההעשרה, הועברו לסופו של המחזור.

במלאכתם הממושכת לבאר כל חמיר"א, נעזרו העורכים בהעתקי מחזורים רבים, עתיקים וותיקים, ומהם נסתייעו גם להשלמת נוסח התפילה ולמניעת תופעות שהיו מנת חלקם של הדורות הקודמים. מחזורים ישנים רבים מאופיינים באותיות שבורות או חסרות לגמרי, אך לא רק. ראשוני המחזורים המודפסים המצויים בידינו, מעניקים מקום של כבוד למתפללים, בעיקר בכך שהם סומכים עליהם שיידעו לפענח את המוני ראשי התיבות הפזורים לכל אורכו של המחזור... ניתן לשער כי אלו מצויים לרוב כדי לחסוך מקום או זמן ועבודה, כי לא קלה היתה מלאכתו של המדפיס. בעמל מפרך צורפו האותיות לתיבות שהרכיבו את המשפטים שהפכו בסופו של דבר לקטעי תפילות ולמחזור הכולל את כולן.

הנה רשימת ראשי תיבות בלתי מוכרת: ע"ח ש"ל [על חטא שחטאנו לפניך], ומ"ש [וכל מאמינים שהוא], ק ק ק [קדוש קדוש קדוש], בשכ"מ [ברןך שם כבוד מלכותו] ועוד רבים כיוצא בהן. לתופעת קיצור זה יש להוסיף את ההפניות והניווטים המלווים את המתפללים באותם המחזורים, מטעים אחד העורכים הנוטל לידיו דוגמא ממשפט קצרצר של הנחייה לאחר קריאת התורה: 'ואומר אשרי תהלה לדוד וחוזרין ספר תורה בארון ואומר יהללו את שם ה' וכולי ואומר החזן קדיש עד לעילא ועומדין ומתפללין תפילת מוסף'. שורה וחצי זו במחזור החדש והמושלם של 'עוז והדר', ללא תפילות לש"ץ קודם גשם או טל, מתפרסת על כחמשה או ששה עמודים!

מעתה אין כל פלא מדוע המחזור כה נגיש וידידותי. כל התפילות סדורות וערוכות על מקומן, ללא דילוגים או קיצורים, לא תמצאו בשכ"מ או הדומים לו, וכשיש לומר אשרי ולהחזיר את ספר התורה למקומו, כל המנהגים על מכונם ומקומם הועמדו בכבוד ובהדר הראוי, כך יכול כל מתפלל למצוא את מבוקשו בקלות, גם 'ויהי נועם' למוצאי שביעי של פסח שחל בשבת או ספירת העומר לליל שבת כשחל שבועות ביום א'.

כי זו בדיוק מלאכתם של העורכים הצמודים ונעזרים בעבודתם בכישוריו של המעמד. מחד, מבקשים העורכים להגיש מחזור ובו תפילות מאירות עיניים, שיהיו האותיות גדולות ברורות וחדות, שיכלול המחזור בתוכו את כל צרכי המתפלל, טעמי מנהגים ופסקי דינים, ומאידך לבל תופרע התפילה מעומס יתר והמוני דפים. כך חברו להם שעות עבודת צוות משותפת של עורכים תורניים, תלמידי חכמים מופלגים ויראי ה', לצד צוות העימוד והמבקרים שבחנו את התוצאה בבדיקות וחקירות חוזרות ונשנות.

לתוספת נוחות והקלת ההתמצאות במרחבי המחזור, נוסף לו בתחילתו 'תוכן עניינים' מפורט שבאמצעותו ימצא כל מעיין את התפילות והבקשות במקומן הראוי. במיוחד חשוב ונחוץ התוכן במחזורי שלושת הרגלים, שם אותה תפילה מצויה מספר פעמים ובאופן שונה, על פי השתנות המועד והזמן. לשם כך נוספה יצירה מיוחדת של 'תוכן התפילות' המגישה את המפתח למציאת התפילה בקלות מרבית. כמו כן, תוכן שלישי במספר, על פי א"ב, נערך בפרוטרוט אף הוא, וכך, גם קטעי תפילות רבים ובקשות שונות שהיו במחזורים ישנים, מהם נדירים ובלתי מצויים, הופכים באמצעות תוכן זה להיות מצויים ובלתי נדירים...

כדרכו מאז במשא הקודש אשר על שכמו במפעלות התורה 'עוז והדר', לא חסך נשיא ומייסד הממלכה, הגאון הצדיק רבי יהושע לייפער שליט"א אבדק"ק באר משה במאנסי, און והון למען ייצאו המחזורים כלולים בהדר שלימותם, ממכון שבתו במאנסי יצ"ו טרח ויגע כפי מידתו להוסיף משכיות חמדה לתפארת היצירה והשבחתה, כאשר עיניכם תחזינה מישרים, בתוצאה המרהיבה ביופיה.

מלאכת העריכה כולה נעשתה תחת שרביטו והכוונתו של הגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א ריש מתיבתא 'עוז והדר', שהדריך וניווט את העורכים באורחות המלאכה בחכמה ובתבונה, חתימת ידו וטביעות עינו ניכרים בכל פינות המחזורים להאיר עיניהם של ישראל בתפילותיהם, כאשר באמנה איתו וכפי עושר נסיונו במאות ספרי 'עוז והדר' שיצאו לאור תחת דגל מחנהו עד כה, והוא היה לעורכי המחזורים לעיניים בכל הדבר הקשה, קטן וגדול שם הוא.

ולעת כזאת, כאשר הגענו למלכות, החתנים כמו כלותיהן, תלמידי חכמים לצד רבבות עמך בית ישראל, הגדולים עם הקטנים, ראויים וזכאים לזכות ביצירת השלמות הזו, בה שזורה וטמונה מלאכה רבתית ומקיפה, עמל ממושך בבחינת "שוהין שעה אחת קודם התפילה" - כמנהג חסידים הראשונים, וזאת על מנת וכדי שיהיו כל משתמשיו "מתפללין ומכוונין ליבם לאביהם שבשמים"!

אין ספק, כי כלל ישראל קדושים, השופכים לב ונפש כמים אל א-ל בשמים, יעריכו את העבודה המאומצת ומרובת היגיעה אשר במחזור זה, וכל שוחרי התפילה כהלכתה יביאו ברכה לבתיהם, להאיר עיניהם בתפילה זכה וברורה כשאיפת לבבם הטהור, ויהי רצון שנזכה להגשמת הבקשה 'מַאֲרִיכֵי רִנּוּן מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם בְּתַחֲנוּן מֶֽלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן', ובמהרה יתקיים בנו הכתוב "והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי". אמן.