הרב ישראל יהודה אהרונסון

שיחה עם הרה"ג רבי ישראל יהודה אהרונסון שליט"א,
מנהל רוחני בישיבת 'חזון נחום', ומרביץ תורה וחסידות בישיבות נוספות. ומרבני הארגון 'חיים של תורה'.

"אני מנוי על הגמרות של 'מתיבתא' כבר כמה שנים, כמעט מתחילת דרכה, וחלק ניכר ממשנת לימודיי הפרטית אני שונה ב'מתיבתא'. והסיבה כי לדעתי היא מסבירה ברהיטות ובצורה ברורה את כל הנקודות הנחוצות לליבון, היא המביאה ללומד את היקף הידיעות הדרושות לו בלימודו, והיא גם מאפשרת לו לקיים את לימודו מעין 'לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא' - כפשוטו. יש באוסף הנדיר 'כפתור ופרח' של 'מתיבתא' קב חומטין של יראת שמים וחיזוק לעבודת השי"ת, מלבד התועלת המעשית שיש בה כאשר מביאים את הגמרות ואת המוסף עליהם בשיחות מוסר וחסידות, שאני אישית חש אותה על עצמי.

הרב אהרונסון, שעות רבות אתם מקדישים לעסוק עם התלמידים בישיבות הרבות. ועם כל זה אתם מנויים ב'מתיבתא', מתי יש לכם זמן לזה?
"ה'זמן' הוא קבוע הוא קצוב, ולכל אחד יש ביום 24 שעות בלבד. אלא שאת המילוי של אותן שעות אנו עושים לפי סולם העדיפויות, וכאשר מבינים את החשיבות העליונה של לימוד הגמרא, ומשתוקקים לזה, מוצאים את הזמן".
"אפילו אלו הרגילים בלימוד תורה, יכולים כאשר הזמן לחוץ או שיש סיבה אחרת אפשר גם להיעזר מאוד בביאורי הפשט. זה מה שאני מייעץ לבחורים שיחיו, וזה מה שאני גם משתדל לנהוג בעצמי. וליבי חפץ בלימוד זה, מהרגע הראשון שהכרתי את הגמרא של מתיבתא".
"אצלי זה במיוחד מתבטא ב'השכמת הבוקר', אשר באותן שעות שקטות אני הוגה בלימוד הגמרא בשקט ובשלוה. חשיבותו של לימוד זה הוא גדול, הן משום שהטלפון לא עובד, והן משום שתחילת היום הוא בלימוד".

כיצד באמת היתה ההיכרות הראשונה שלכם עם הגמרא 'מתיבתא'?
"בדיוק באותם ימים יצאו לראשונה החוברות הראשונות של 'מתיבתא', אז ניסיתי קצת להתעניין בגמרות המבוארות. לקחתי אותם כדי ללמוד בהם כמה ימים ולבדוק את רמת הביאורים, אלא שהלימוד הזה התארך ונמשך... עד היום. התלהבתי מאוד מהמדורים השונים והמגוונים הנותנים שלימות לסוגיא ועונג ללומדיה, ונהניתי מצורת העריכה המשובחת".

כחלק מהרבצת התורה שלכם, הוצאתם לאור את הספר 'יאיר נתיבים' המכיל מראי מקומות על סוגיות הש"ס הנלמדות בישיבות הקד'. וכמו 'מתיבתא' שניהם באים לסייע ביד הלומד להרחיב את ידיעותיו. האם אין בהם כדי להמעיט את 'יגיעת התורה' השמורה ללומדים, בה נצטווינו בתורה הק'?
"זו בדיוק הנקודה" - עונה לנו הרב אהרונסון, וכמו המתין לדבר עמנו אודות נושא זה - "ציבור הלומדים מתחלק לכמה סוגים: למדנים מופלגים, בעלי בתים שהם גם יודעי ספר, ופשוטי העם. הלמדנים, שראשם ורובם שקועים בעומק הסוגיות כהרגלם, וטועמים את מתיקות התורה ביגיעתם, הם לא נזקקים לספרי עזר בהבנת הגמרא, ולכל היותר הם יכולים לעיין במדורי הביאור והעיון, אחרי שהתייגעו בכוחות עצמיים בסוגיא, לדעת אם יש להם מקום להרחיב את לימודם, ואם יש דברים שנעלמו מידיעתם. למשל כמו הספר שלי, שמטרתו למנוע את הזמן הרב שלוקח ללומד בחיפוש המקורות".
"אולם הבינונים והפשוטים, שמחמת סיבות שונות אינם ראויים בעצמם להשיג את עומקם של סוגיות, או מחמת חוסר זמן או שהם חסרי מוטיבציה, והם זקוקים מיד לחוש את מתיקות התורה".
"רק אמש שוחחתי עם עסקן מ'לב שומע' שהשיח לפני את העובדה שהגמרות של 'מתיבתא' מחזיקות בחורים חלשים ומונעות מהן מליפול, לדעתו - וזו גם דעתי - התענוג והסיפוק שיש בהבנת הגמרא בבהירות, הוא כתחליף לשאר תענוגות הרחוב והבלי העולם. בחורים כאלו נעזרים רבות בספרים אלו ובגמרות 'מתיבתא', וכל אחד לפום שיעורא דיליה, זה בביאורי הפשט, וזה ב'ילקוט הביאורים', זה יעיין ב'אוצר העיונים' וזה יחפש במדורים 'אליבא דהלכתא' או 'כפתור ופרח', כל אחד יכול למצוא לעצמו מה שראוי לו".

ומזה נוכל להקיש גם לגבי בחורי הישיבות?
"לא במדויק. כי בני הישיבות הם רכים וצעירים, ועדיין לא קבעו את דרך לימודם וחלק עיקרי מלימודם הוא לקנות את דרל הלימוד, בעיון ובבקיאות, לקנות הרגלי למידה או מיומנות בקשיים בגפ"ת, ועיתותיהם או זמנם בידם להתייגע בתורה ללא ליאות. על הבחורים הטובים אני סבור שיש להשגיח שלא ישעינו את לימודם על זה, כי הלימוד העצמי חשוב להם מאוד, אך זו דעתי האישית בלי שהתייעצתי עם ראשי ישיבות. רצוי שבחורי ישיבה יעיינו ב'מתיבתא' רק אחרי שלמדו בעצמם, וסיכמו את הבנתם בסוגיה.
לעומת זאת, חלק ניכר מבחורי הישיבה, שמטבע הדברים צריכים 'יד תומכת' לתמוך ולהורות להם את דרך הישר בעיון ובחקירת ההבנה, יכולים לקבל הרבה עזרה ב'מתיבתא'. ואדרבה, הם יכולים לקבל חשק על ידיה, ו'להתחבר' לעמקות שבדברי הגמרא, וזאת על ידי המדורים השונים של 'מתיבתא'".

אם אכן בחורי הישיבות יסתייעו ב'מתיבתא', האם אין זה מהווה תחליף למגידי השיעורים ול'משיבים'?
"אמנם יש קצת אמת בדבריך, אולם עדיין ישנם מעלות רבות שיש אצל ה'מגיד שיעור' שלא ניתן לזלזל בהם כלל. ולמשל, דמותו של הר"מ אהבת תורה וההשקעה בתורה וההתלהבות הניכרת בשיעור מביאים אהבת תורה ושאיפה לגדול בתורה. דירוג הקושיות וההתייחסות אליהם, התועלת המרובה שיש בשיעורים הנמסרים בציבור, ובחידוד הענינים העולה".
"אבל - מוסיף לנו הרב אהרונסון - אני תומך נלהב לעובדה שבחורים ילמדו ב'בין הסדרים' ובשאר שעותיהם הפנויות בגמרות של 'מתיבתא', ולשמחתי אני גם רואה את זה הרבה בישיבות בהם אני נמצא. היו בחורים שאמרו לי 'בלי מתיבתא לא הייתי לומד', אני חושב שזה לא וידוי מזויף, אלא זה אמת לאמיתה. כי בחור אוהב לראות דברים מסודרים, ערוכים יפה וברורים להבנה, ואחרי זה הוא כבר מייסר את מצפונו 'למה לא הגעתי לזה לבד'?...

ומה יש לכם לומר על מאות עורכי 'מתיבתא' העמלים על איסוף הדברים, ביאורם ועריכתם?
"ראשית כל, אין לתאר ואין לשער את גודל מעשיהם, ואפרש דברי בכמה מישורים: א. עמידתם בקצב כה לחוץ, והצלחתם להספיק בלוח זמנים כה צפוף להוציא כל כך הרבה חומר עשיר ומשובח, בלי להתפשר על איכות ובהירות, זה מפליא ממש. אומר לכם בכנות ש'אפילו בפולין ובליטא' לא היו מאמינים שעולם התורה יוכל לעשות דברים כאלו, זה ממש בגדר נס!"
"מלבד זאת, יש במלאכתם הצלחה כבירה בכל התחומים, איסוף החומר באופן הטוב ביותר, כך גם העריכה וההסברה. אין לי מילים לתאר את מכלול המעלות של מדורי 'מתיבתא', ואם אעיז אוכל לומר ש'שכר הלימוד שלי הוא משלהם' [אמנם אני לא מוותר על שכר תורתי, מוסיף הרב אהרונסון בחיוך, אולם שכר תלמוד תורה דרבים בודאי יש להם בכפלי כפליים].
"ויכולני רק לצרף את תפילתי: יהי רצון שילמדו מתוך ישוב הדעת בלי שום מניעות וטרדות, וכמו שזכו להרבות תורה במימדים כאלו, בכמות ובאיכות, כן יזכו שיתקיים הלימוד ויעשה פירות מרובים, ומי יתן ונזכה כבר לראות את האמור 'ומלאה הארץ דעה את ה'".